מבצע קוסקו - מסע משעשע מלה פאז לקוסקו - גיא הוכמן

טור זה נכתב בהומור אז קחו את בקלות

מקום יציאה: לה פאז, בוליביה. יאק.

יעד סופי: קוסקו, פרו. יאמי!

משתתפים בפעילות: אנוכי, ג׳ינג׳י חמוץ, קראטיסט שמנמן ובת זוגתו הקטנטנה, שתי אשכנזיות מקריית חיים, בלונדינית, תימניה ועוד כוסית. סד״כ מלא: 9.

אמצעי לחימה: 1 סכין לדרמן, 1 דולב לדרמן, מצ׳טה עלובה, ניחוחות גרביים משומשות, מספר זוגות שדיים וים של כריזמה ישראלית.

האויב: נשים פרואניות שמעולם לא שמעו על דיאטה, קולגייט או דאודורנט העונות לשם צ׳ולות. או צ׳ולה ביחיד. או בת **** אם אתה מת להגיע לקוסקו והן עוצרות בעדך.

מידע מודיעיני: בשל ריב בין בוליביה לפרו על איזה עם יותר מטומטם, המעברים בגבול המשותף ביניהן סגור עד להודעה חדשה.
ובינתיים בפרו, ברגעים אלו מתרחשות הפגנות על אלוהים יודע מה בכביש המוביל בין פונו לקוסקו.  ההפגנות מתאפיינות  במחסומים אנושיים אותם מאיישות יום וליל צ׳ולות חסרות רחמים המצוידות באבנים, מקלות וריח של קקי מהגוף.

המטרה: להגיע לקוסקו בכמה שפחות זמן, כמה שפחות כסף וכמה שפחות סלמונלה.

השתלשלות האירועים: נסיעה בת שמונה שעות מלה פאז הורידה את הכוח בעיירה בצפון צ׳ילה. למרות השמועות שגם צ׳ילה ופרו בסכסוך, הגבול בין שתי המדינות פתוח לרווחה והפספורט ממשיך לאסוף חותמות. ברוך הבא לפרו. על מנת לעמוד במטרה הכתובה למעלה, הכוח בוחר בדרך הקצרה והזולה להגיע לקוסקו. הוא בוחר בדרך הצ׳ולות. הוא בוחר במלחמה.

מורשת קרב: לאחר מלא אוטובוסים, מוניות, טוקטוקים ושאר בעלי מנוע, הכח מגיע למקום ההפגנה. כבר מרחוק ניתן לראות את הרעל בעיניים השמנמנות של הצ׳ולות. אחת מהן מצוידת בחבל שבקצהו אבן ובמאתיים קילו ציצי. היא באה לכיוונו. אני מפחד?. מה הסיכוי שהיא עברה קורס קליעת אבנים במתקן אדם? מה הסיכוי שהיא תשחזר את הקרב בין דוד לגולית? כמובן שהיא גוליית, הדבה.  כצפוי, אין לה מושג מה היא עושה וחוץ מצעקות מעצבנות ומלא שפם היא לא הפחידה אותנו מדי. בחוד הכוח עומד הג׳ינג׳י שמצליח לסלק אותן מהדרך.

עוברים את מחסום הצ׳ולות הראשון ומתחילים צעידה אל היעד. כל אחד סוחב על עצמו את כל עולמו. ההליכה מתנהלת בקצב איטי כאשר האויב אורב בכל פינה. מגיעים לעוד מחסום- הפעם הכוח משום מה מקבל פרי פאס. ממשיכים בצעידה, דרוכים מאי פעם. לאחר מספר דקות אנחנו מבחינים במחזה- עשרים צ׳ולות ענק חוסמות את הגשר. אני מרגיש כאילו הגעתי לאודישנים של ״לרדת בגדול״. נו מה עכשיו? איך עוברים אותן?. במקום התגובה הישראלית הלגיטימית המלווה באלימות, צעקות ושירים במזרחית, הכוח בוחר בדרך הקומדיה שכללה ריקודי עם , תחנונים חינניים וחיוכים מפה ועד לקוסקו. עבד, וואלה עבד. השמנמנות המסריחות התגלו כבחורות שיודעות להעריך הומור טוב ואיפשרו לכוח לעבור מבלי צעקה אחת משני הצדדים.

ההליכה ממשיכה ללכת כאשר באופק עומד לו אוטובוס. ככה עומד. בלי נהג, בלי אורות, בלי זקנה מרוחה מתחת. הכוח מסתכל על האוטובוס כמו מבט על סטייק עסיסי אחרי חודש דיאטת פירות וירקות או כמו מבט על אישה ערומה אחרי בצורת של חודש. בקיצור, מבט סוטה. אנו מתקרבים לרכב הארוך ופתאום קופץ לנו אל מול העיניים שלט ובו כתוב קוסקו. יש, אנחנו על דרך המלך. לאחר שהנהג לא הסכים להסיע אותנו, החלטנו פשוט לקנות את האוטובוס. פשוט ככה. כיאילו אנחנו גאידמק והאוטובוס הוא בית״ר. לאחר השתלטות על האוטובוס מתחילה נסיעה לכיוון היעד עד שלפתע עוד מחסום מונע מאיתנו לעבור. רבאק, למי צריך לשלם פה כדי להגיע לקוסקו?. מידע מודיעיני מסווג מהנהג אומר שזהו המחסום האחרון. זוהי המשימה האחרונה.  הכח פורק מהאוטובוס. החולייה הראשונה שבראשה עומד אנוכי מגיעה למקום האירוע. ניתן לראות כבר ברגעים הראשונים שיש כאן עסק עם אוכלוסייה גברית בעייתית. דילמה- מצד אחד הם לא צ'ולות, כלומר אפשר להרביץ להם. מצד שני הם איזה ארבעים, מצד שלישי הם גמדים רצח.. מממ... בלי לחשוב פעמיים שלפנו סכינים, תפסנו אבנים והתחלנו להתחרע עליהם... סתם סתם!.. נראה לכם? מה אני מחפש להפעיל את הביטוח בשלב הזה של הטיול? כמובן שהראנו להם מה זה חיילים קרביים שהשתחררו לאחר שלוש שנים בשטחים - התחננו אליהם כמו ילדות קטנות, נישקנו את רגליהם ואחד אפילו קיבל מסאז' קל. לא עובד. בונקר. ממשיכים לנסות עד שאחד מהכוח, לא במודע אפילו, אומר לבוס שהוא כמו אבא שלו.. טוויסט בעלילה.. מי ידע שלגברים הפרואנים יש כזה לב רגיש כשזה קשור למשפחה? למה לא מציינים זאת בלונלי פלאנט? תוך שעה עברנו את המכשול ולאחר ארבע נוספות  הגענו לקוסקו המיוחלת.

הכוח סיים את פעילותו בהצלחה. מבצע "יונתן" אאוט- מבצע "קוסקו" אין.