המדריך לפוקר טקסס הולד'ם - כללים וחוקים

טקסס הולדם ירדוף אתכם כל הטיול, בהוסטלים,  בבתי הקזינו ואפילו בפייסבוק אז הגיע הזמן, אם אתם לא מכירים, להכיר את החוקים, הטקטיקות ולצבור ניסיון ותקבלו ערבים שלמים של כיף, צחוקים, רווי אלכוהול, סמים והרבה כסף שיכול לממן לכם ימים ושבועות נוספים ביבשת.

הטקסס הולדם נמצא בכל בתי הקזינו הגדולים ביבשת וגם בהוסטלים נבחרים.

חוקים חשובים ביבשת:

1- לעולם אל תשחקו עם מקומיים במקום שאינו ציבורי

2- אם אתם חדשים בתחום על תשחקו בקזינו

3- אם אתם משחקים עם קבוצת מקומיים שהכרתם רק עכשיו אל תשחקו על כסף

4- הרווחתם בקזינו מול אנשים אחרים אל תשמחו לאיד, תפגינו כבוד גם למפסידים

5- בהוסטלים אל תשכחו שאתם לא לבד- נוטים לשכוח את האנשים שסביבכם תוך כדי משחק

6- אל תשחקו תחת השפעת אלכוהול על כסף 

7- אל תשחקו תחת השפעת סמים על כסף

8- בשולחנות קש (כסף מזומן) עדיף לשחק מול תיירים אחרים במיוחד כשהם תחת השפעת אלכוהול

9- שם המשחק הוא סבלנות- אל תיהיו פזיזים

10- שכחו מהאגו, תשאירו אותו בבית- הוא גורם מספר אחד להפסד בפוקר

מדריך פוקר זה יעסוק במשחק הפוקר הפופולרי והפשוט ביותר, "טקסס הולד'ם".
אני מאוד מאמין באימרה "תכתוב על מה שאתה מכיר", ובגלל זה כשהתבקשתי לכתוב לכם מדריך למשחק הפוקר, לאור ההפסד הצורם שלי אתמול בלילה (250 ש"ח עפו להם כמו שוט טאקילה זול בבר של סטודנטים) שאלתי את עצמי "האם אני האדם המתאים למשימה?", בהתחלה החלטתי שכנראה שלא, אבל אז נזכרתי כמה כיף היה לי אתמול במשחק הפוקר של החבר'ה, וזה שינה הכל.
התחלתי לשחק פוקר עם קבוצת חברים לפני פחות משנה, זה התחיל כשאסף ייבא צ'יפים מקצועיים לפוקר אחרי הטיול שלו לגרמניה, מאז הרבה "פלופים" נפתחו להם, הרבה ידיים התחלפו, שינינו את אופי המשחק, הסכומים, שחקנים קבועים באו והלכו, ולאט לאט גיבשנו משהו מאוד מדליק וממכר.
אז כאמור על איך להיות שחקן אדיר ומקצועי קטונתי מלייעץ כאן (אם כי ניסיון הפוקר שלי הולך ומצטבר, ובעוד שנה לכו תדעו אולי אדע גם לספר איך משחקים פוקר נכון), אבל אין ספק שאני יכול לכתוב לכם איך אתם יכולים להפוך עוד ערב סטנדרטי עם החבר'ה למסורת מלאה במשחק קלפים משובח והמון המון כיף.
כמובן שלא חסר לכם מקומות שבהם אתם יכולים להשלים את הידע שאני אחסיר, אז בידקו באתרי פוקר רציניים יותר אם אתם באמת רוצים להתעמק (המדריך של ויקיפדיה לא רע בכלל).

ממה מתחילים?
1. מדריך פוקר - כדי שאם לאחד השחקנים תעלה שאלה תוך כדי, הוא יכול להציץ במדריך בלי לחשוף את הקלפים שלו בשאלה של מתחילים.
2. צ'יפים – איכות הצ'יפים נמדדת לפי משקל הצ'יפ והחומר ממנו הוא עשוי. יש מגוון צ'יפים בשוק, ואין ספק שבהשקעה מינימלית של כמה עשרות שקלים אפשר לרכוש ערכת פוקר מפלסטיק, ההצעה שלי אליכם זה להשקיע כמה מאות ש"ח ולקנות ערכת פוקר שתכלול צ'יפים מחימר במשקל של כ11 גרם. אתם תגלו שחוויית המשחק עם צ'יפים איכותיים משתפר בהרבה מעבר להפרש בהשקעה.
3. שתי חפיסות קלפים - חשוב שיהיו שתי חפיסות כי בזמן שמשחקים באחת, במקביל מערבבים את השניה וכך קצב המשחק גדל. במשחק פוקר רציף ומהנה חשוב מאוד לתקתק עניינים וטריפת הקלפים כל סיבוב מחדש מאיטה את הקצב משמעותית. שווה להשקיע כסף בחבילה טובה (סיפור של גג 40-50 ש"ח), כמו במקרה של הצ'יפים גם כאן איכות החפיסה משמעותית לחוויית המשחק, לתרגילי העירבוב שתלמדו לעשות עם הזמן, וכן חבילות הפוקר מתבלות די מהר וחבל לקנות כל פעם חדשה.
4. שולחן פלוס כיסאות כמספר השחקנים. אם יש לכם מצב לארגן לבד ירוק, מעולה.

איך יוצרים אווירה?
אם יש משהו שדחף אותי לכתוב מדריך פוקר זה הצורך שלי להמחיש לכם עד כמה האווירה זה הדבר הכי חשוב שדרוש כדי להנות. זה לא הכסף שמרוויחים, זה לא האתגר האינטלקאטואלי שבפוקר, זה לא האדרנלין, לא התחושה המעקצצת של בלוף שהצליח, זאת ההבנה שפוקר זה אולי המשחק האחרון שעדיין יש לו את היכולת להחזיר אותך לימים הטובים והיפים שבהם גבר יכל להיכנס למסבאה, להזמין כוסית בורבון, להדליק סיגר, ולהסתכל על בחורות רוקדות קאנקאן, ו"לשלוף" בלי אזהרה על החצוף שחשף את הבלוף שלו.
אולי ראיתי יותר מדי מערבונים, אבל אין לי ספק שכל אחד ממכם היה נותן כמה לירות בשביל להריח שוב את אבק השריפה...
אז תתארו לכם איך אתם יושבים בחדר אפלולי סביב שולחן מכוסה בלבד ירוק, בקבוק הוויסקי המועדף עליכם כבר הגיע לשליש שלו, מעשנים סיגרים זולים, מוסיקת רקע שקטה מתנגנת ברקע, הצ'יפים בין האצבעות שלכם משמיעים קליקים המומים כשהם מתנגשים, עשן מעל המנורה, וכל מה שחשוב זה המבט שאתם נועצים במי שעד לפני שעה היה החבר הכי טוב שלכם...
אז מה אם כל זה קורה ברמת גן.

טורניר או Money table?
נתקלתי במדריך פוקר מעניין לפני כמה ימים שטוען שלפני שמתחילים לרדת לדקויות חשוב שקודם כל תחליטו איזו שיטת משחק מדבר אליכם:
טורניר:
אתם קובעים סכום כסף מינימלי שאיתו כל אחד נכנס לשחק וזה יוצר את הקופה.
נניח החלטתם שזה 30 ש"ח, ואתם 6 אנשים, משמע בקופה יש 180 שקל.
חלוקה הגיוניות של הקופה תהיה – 100 ש"ח למנצח (מי שנשאר אחרון במשחק), 50 ש"ח למקום שני, ו30 למקום שלישי. ז"א מי שישאר אחרון בטורניר ירוויח 70 ש"ח (מעל ה30 אותם הוא השקיע), זה שיהיה הסגן שלו ירוויח 20, והשלישי יצא שווה עם ה30 שהשקיע.
השלב הבא הוא חלוקה של כמות צ'יפים שווה בין ששת השחקנים והתחלת המשחק. כל פעם שלמישהו נגמרים הצ'יפים הוא יוצא מהמשחק, האחרונים שנשארים הם אלה שזוכים בכספי אלה שהוצאו ראשונים.
לשיטה הזאת יתרון מוהבק בכך שהיא מגבילה את כמות ההפסדים שלכם לסכום סגור מראש, אבל הוא בעייתי מכיוון שיש קושי לצאת לפני תום המשחק (כי נגמר הוויסקי ומחכה לך בחורה כוסית בבית), ובלהכניס שחקן חדש באמצע המשחק (נגיד ומישהו מהחבר'ה מאחר...), ובגלל שהראשונים שיוצאים עשויים להיתקע כבר מהדקות הראשונות של המשחק מול הטלויזיה בלי יכולת להיכנס שוב למשחק.

Money table
כאן הכל פשוט יותר. מחליטים שנכנסים בפעם הראשונה בסכום כלשהו, לצורך העניין 50 ש"ח, וממירים את הכסף במספר שווה של אסימונים. ז"א יש אסימון שהשווי שלו שקל, יש אסימון שהשווי שלו 5 ש"ח וכד'... ככה שבכל זמן נתון אפשר לדעת כמה כסף מזומן יש לכל שחקן על השולחן.
יתרונות? אפשר לפרוש ולהיכנס איך ומתי שרוצים. כמו כן, אם מפסידים את 50 הש"ח איתם נכנסנו, לא חייבים לחתוך הביתה (כי בינינו מחכים לכם שם רק פיצה קרה ופורנו) ואפשר לעשות rebuy לחמישים נוספים ולהמשיך לשחק. חיסרונות? בדיוק זה. אפשר להמשיך לשחק בלי סוף... איך הפסדתי אתמול 250 ש"ח במשחק פוקר כבר סיפרתי לכם? אחח הלוואי והיה לי מדריך פוקר משלי.

ואם כבר נגענו בזה, על כמה כסף אתם הולכים לשחק פוקר?
תסגרו לגבי התקציב שלכם. החבר'ה שלי למשל די הטרוגניים ומורכבים מאנשים עובדים שעושים כסף טוב מצד אחד, ומסטודנטים תפרנים מצד שני. אז אנחנו משחקים עם כניסה התחלתית של 50 ש"ח (מצד אחד סכום שיכול בכיף להעביר לכם ערב עם שני חצאי גולדסטאר בפאב, מצד שני לא יפגע בתשלומי השכ"ד), ואז יש בד"כ כניסות נוספות. הנזק המקסימלי שהגעתי אליו בימים שחורים במיוחד של היסחפות היה כ250 ש"ח, והרווח הכי גדול שמישהו אי פעם עשה היה כ450 ש"ח. בדרך כלל יש ימים טובים ורעים כאחד, וכולם יוצאים בסוף השנה די מאוזנים. כמובן שעל הפיצה, הוויסקי והסיגרים, אין החזרים, אז פשוט תראו בזה כהשקעה שעשיתם בבילוי לסופ"ש. זה יוצא כ20 ש"ח לכל שעת משחק, שזה הכי זול שתמצאו היום בכל צורת בילוי שהיא...

את מי מזמינים לשחק?
כאן יש שני שיקולים. מצד אחד אלה חייבים להיות חברים טובים, כאלה שאם תפסידו להם קצת כסף לא תרגישו רע עם זה, כי הם יזמינו אתכם אח"כ לבירה כנגד ההפסדים שלכם. מצד שני, אלא חייבים להיות אנשים שמתאימים לאופי המשחק, ז"א שיכולים לשאת בהפסדים פה ושם, ושכסף לא משחק אצלם תפקיד מהותי מדי. הדבר האחרון שאתם רוצים זה להיתקע עם חבר שחושב על כל צ'יפ שהוא זורק לקופה, שמשחק בונקר, ושנכנס רק כשיש לו זוג אסים על הידיים. פוקר זה לא משחק לכל אחד.

איך מחלקים את הקלפים ואיך עובדים ההימורים בפוקר?
מי שמחלק את הקלפים נקרא הדילר, והוא משתנה בכל סיבוב וסיבוב (עובר לאדם הבא מצד שמאל), ליד הדילר משמאל יושב ה"סמול בליינד", ומשמאל ל"סמול בליינד" יושב ה"ביג בליינד".
המשמעות היא שהסמול בליינד שם הימור חובה בסיסי (נגיד שקל), והביג בליינד שם הימור כפול (שני שקלים). הימורי החובה מבטיחים שתמיד יהיה כסף בקופה. ברגע שהדילר עובר לאדם הבא, יחד איתו עוברים הבליינדים, ולכן יוצא שעם הזמן כל שחקן ושחקן יהיה מחוייב באופן שוויוני להיכנס למשחק (גם אם הקלפים שלו הם לא משהו...).
אחרי שהסמול והבליינג הניחו את ההימור שלהם, מחולקים שני קלפים לכל אחד מהשחקנים.
אחרי שכולם ראו את הקלפים, תורם של שאר השחקים לשחק (כל פעם השמאלי הבא "מדבר"), עומדות בפניהם שלוש ברירות:
1- לפרוש.
2- לשים הימור כניסה (בגובה הביג בליינד).
3- להעלות את ההימור לכמה שהם רוצים.
מי שמתחיל את הסבב זה השחקן שיושב משמאל לביג בליינד.
אחרי שכולם השוו את הימור הכניסה, הסמול בליינד מחליט אם הוא רוצה להשלים את ההימור שלו לרמת הביג בליינד ולהישאר במשחק, או שהוא מעדיף לפרוש. אחריו "מדבר" שחקן הביג בליינד שצריך להחליט אם הוא רוצה להעלות את ההימור עוד או שטוב לו עם ההימור הנוכחי, ופותחים את הפלופ.
הפלופ:
הפלופ הם שלושת הקלפים הראשונים שנפתחים על השולחן.
אחריהם מדבר ה"ליטל בליינד", ויש בפניו שלוש אפשרויות:
1 פולד – הוא פורש מהיד (אם כי בשלב הזה זה טיפשי כי היהמור טרם הועלה).
2 צ"ק – משמע הוא לא מעלה את ההימור ולא פורש, נשאר לחכות.
3 רייס – הוא מעלה את ההימור בסכום X.
נניח והוא אמר "צ'ק".
עכשיו מדבר השחקן שמשמאלו (הביג בליינד).
יש לו שלוש אפשרויות:.
1 פולד.
2 צ'ק.
3 או רייס.
נניח שהוא אמר רייס והעלה ב3 ש"ח.
זה נותן לשחקן שמשמאלו שלוש אפשרויות:
1 פולד – הוא מחליט שהיד לא שווה 3 שקלים ופורש.
2 קול – הוא משווה את שלושת השקלים ונשאר במשחק.
3 רייס – הוא משווה את 3 השקלים, ומעלה בעוד X ש"ח.
מכאן גם מול שאר השחקנים עומדות אותן האפשרויות, כל אחד יכול להעלות עוד ועוד, ובכך לחייב את אלה שהעלו מלכתחילה להוסיף כסף להימור הראשוני שלהם, או להתקפל.
ברגע שכולם השוו ולא נעשו העלאות נוספות, נפתח הקלף הבא,
הטרן:
ברגע שיצא הטרן, הסמול בליינד שוב מדבר, והתהליך שהיה בפלופ חוזר חלילה.
כשכולם משווים (מי שעוד נשאר), מוציאים את הקלף החמישי,
הריבר:
זה הקלף המסכם, אחריו נערך סבב ההימורים האחרון, ברגע שכולם משווים, נפתחים הקלפים שהיו אצל השחקנים.
שימו לב, שחקן שהעלה פעם אחת, ברגע שההימור שלו הושווה, הוא לא יכול לחזור ולהעלות שוב.
לעומת זאת, אם מישהו עושה רייס מעליו, הוא יכול לעשות רייס נוסף מעל הרייס הקודם.

שריפת קלפים
המשמעות היא שבזמן החלוקה מדי פעם קלף מסוים הולך החוצה. זה משמש למניעת רמאויות מצד השחקנים וערבוב טוב יותר של החפיסה וזה לא חובה במשחק פוקר בין החבר'ה, אבל אם בא לכם להרגיש קצת כמו מקצוענים, אתם יכולים.
הקלפים שמקובל לשרוף: לפני הוצאת הפלופ, זורקים קלף אחד החוצה (ז"א שלישיית הפלופ מתחילה רק החל מהקלף השני), וכן בטרן ובריבר גם כן מוציאים קלף אחד החוצה לפני כל אחד מהם.

איזה ידיים מנצחות בפוקר?
אחרי שיוצא הריבר, ופותחים את הקלפים, כל שחקן חייב להרכיב את הרצף הכי טוב משני הקלפים שבידיו וחמשת הקלפים שעל השולחן, שני הנותרים לא משחקים.
הסדר המנצח של הידיים הפוקר הוא כזה (מהגבוה לנמוך):
1- סטרייט פלאש – קלפים מסודרים בסדר עוקב מאותה הצורה (למשל – 7, 8, 9, 10, ג'ק, כולם תלתן).
במידה והפלאש מסתיים באס, זה נקרא פוקר, והדבר נדיר ביותר (אתמול ראיתי אחד כזה אצל חבר בשם ליבוביץ' בפעם הראשונה אחרי שנה של משחקים!).
2- ארבעה קלפים מאותו הסוג – למשל: ג'ק, ג'ק, ג'ק, ג'ק.
- 3פול האוס – שלישיה ושני זוגות (למשל –שלוש מכלות ושני אסים).
4- פלאש – חמישה קלפים מאותה הצורה (למשל – אס, 10, 9, 4, 3, כולם לב).
5- סטרייט – קלפים בסדר עוקב, לא מאותה הצורה (למשל – 4,5,6,7,8)
6- שלישיה – למשל שלושה אסים.
7- זוגיים – שני אסים, ושתי שמיניות.
8- זוג – שני מלכים.
9- קלף גבוה – אם לאף אחד אין שום רצף, אז הקלף המנצח הוא זה שהכי גבוהה מבין הידיים של כל השחקנים.

לסיכום,
פוקר זה משחק שיחסית קל ללמוד, אבל ייקח לכם המון המון ניסיון, כסף וזמן להפוך להיות באמת טובים. שם המשחק הוא סבלנות. זה לא רק מזל, זה גם יכולת לקרוא אנשים, בילוף, אלתור, וחישוב מתמטי של סיכויים וסיכונים.אבל אם משחקים עם האנשים הנכונים, הדרך לשם מלאה בחוויות. אל תציבו לעצמכם מטרות, פשוט תגיעו פעם אחר פעם, תבלו זמן איכות עם החבר'ה, תצחקו, תדברו, תלמדו ביחד לשחק. ואז... ייתכן שיום אחד אתם תתחילו להתפרנס מזה, וגם אם לא, תוכלו להגיד שעל אף השגרה המטורפת בה כולנו חיים, אתם תמיד ידעתם למצוא ערב אחד רגוע שבו הכל נשכח, וכל מה שחשוב זה רק אתם, החברים הכי טובים שלכם, ומשחק פוקר אחד שגם אחרי עשר שנים מפתיע אתכם כל פעם מחדש.