אי הפסחא - מידע כללי ואטרקציות

אי הפסחא נמצא כ-3,700 קילומטרים מערבית לאמריקה הדרומית ובשליטת צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו, המכונים מואי (Moai). מאז שהתגלה על ידי האירופים, גירה האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק, שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד עשרה קילומטרים מאתר מרכזי שבו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. הדבר מפתיע במיוחד, לאור העובדה שלתושבים לא היו כלי עבודה ממתכת והייתה בידיהם טכנולוגיה פרימיטיבית ביותר. בנוסף, טרם פוענח הכתב הייחודי שבו השתמשו התושבים.

* מדריך מעודכן לשנת 2024 *

מזג אויר

הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 20° מעלות. החודש החם ביותר הוא פברואר והחודשים הקרים ביותר הם יולי ואוגוסט. אקלים האי לח, וגשמים יורדים באי 140 יום בשנה בממוצע. החודשים הגשומים ביותר הם מרץ עד יוני, כשאוגוסט עד דצמבר נחשבים כחודשים היבשים ביותר, אם כי גשם כבד יכול לרדת כל השנה (לרוב בלילה). ערפל הוא תופעה נפוצה, וגשם קל יורד לעתים קרובות. בלילות חסרי גשם, נוצר בדרך כלל טל רב. באי נושבות רוחות דרך קבע, כשבין אוקטובר לאפריל נושבות בעיקר רוחות הסחר הדרום מערביות. סכנות הטבע הנשקפות לתושבים כוללות גלי צונמי ובצורת.

כניסה, הגעה ותחבורה

טופס כניסה לאי - על מנת להכנס לאי עליכם למלא טופס כניסה. לחצו לאתר הרשמי של האי.

טיסות - טיסה ישירה מסאנטיאגו אורכת מעט מעל 5 שעות. הטיסה אפשרית רק מסנטיאגו (צ´ילה) או מטהיטי. בחרו את הטיסה שיוצאת הכי מוקדם מסנטיאגו כך שישאר לכם רוב היום לטיול לעומת יציאה בהצריים כך שתגיעו בשעות הערב המאוחרות.

עלות כניסה - האי הוא גם פארק לאומי וכדי להיכנס אליו צריך לשלם. 80 דולר (תקף ל-10 ימים). הגבלה יחידה על הכרטיס היא שהוא מאפשר כניסה לאתרים "ראנו קאו" ו"ראנו ראראקו" רק פעם אחת במהלך כל השהות. בשאר האתרים יבדקו לכם את הכרטיס, ירשמו עליו תאריך אבל תוכלו לחזור כמה פעמים שתרצו. ניתן לרכוש אונליין או עם ההגעה לאי. לחצו לאתר הרשמי של הפארק.

תחבורה - חייבים להשכיר רכב כדי להגיע לאתרים המרוחקים מהכפר ולכן זו הבחירה הנוחה ביותר. אפשר להשכיר אופנוע לבודדים וטרקטורון לזוגות ולא להסתפק בטוסטוס כי מרבית הדרכים לאתרים לא סלולות. המקום מאוד ידידותי לטרמפיסטים מבחינת זמינות. דרך נפוצה נוספת להתנייד באי היא לשכור אופניים. שימו לב - לרוב מוחלט של האתרים ניתן להכנס עם מדריך בלבד.

תקשורת

מכיוון שמדובר באי, האינטרנט הוא באמצעות שידור לוויני ולכן הוא לא אופטימלי. בשדה"ת יש נקודה חינמית שעובדת טוב וכך גם במרכז המידע לתיירים שנמצא ליד בריכת פאה. בלילה הרשת נרגעת קצת אז יכול להיות שתצליחו לבצע פעולות שלא התאפשרו ביום. סים מקומי של קלארו אינו עובד באי, סים של מוביסטר עובד באופן חלקי והסים של אנטל עובר טוב יותר. ברוב מקומות הלינה תמצאו אינטרנט לוויני.

אי הפסחא - מידע פרקטי

כמה זמן צריך ?

רצוי להקציב 3 ימים לביקור באי (2 לילות) ואם מתאפשר לכם תקציבית אז בין 4-5 ימים. זה הזמן שיספיק לכם לראות את הכל ולהנות מהאי ולא להרגיש שהזמן דוחק.

איפה לישון ?

הכלכלה של האי מתבססת על תיירות ויש מספר מלונות, צימרים, הוסטלים ואתרי קמפינג. הרבה מהם אפשר למצוא בהוסטלוורלד או בבוקינג על מנת להזמין מראש. אתרי הקמפינג הם האופציה הזולה והמועדפת בקרב צעירים ובהחלט מומלץ למי שרוצה לחסוך, רובם גם יספקו לכם את האוהל, מזרון ואפילו שק"ש למרות שלרוב לא קר ואפשר להסתפק בציפה/ליינר. האוהלים מצויידים גם בכיסוי גשם כי מדי פעם באמצע היום מתחיל מבול.

אז מה עושים פה ?

לאי יש הרבה פנים שמושכות סוגים רבים של מטיילים. פרט למוצ'ילרים הרפתקנים תמצאו באי גם הרבה מאוד תיירים מערביים מבוגרים ואפילו עם משפחות שחווים את האי אחרת לגמרי. פרט לעובדה שהאי מלא באותם פסלי אבן הנקראים מואיי (Moai) שכולם מכירים, הוא מציע גם נופים של המכתשים הוולקנים שלמעשה יצרו את האי והיום התמלאו במים. התרבות של אנשי המקום מרתקת בפני עצמה, סיפור המסע שלהם דווקא מאיי פולינזיה (ממערב, ולא מדרום אמריקה), התרבות והפולחן, וגם הכתב המסתורי שעד היום לא הצליחו לתרגם.

הפעילות המרכזית שתופסת את רוב התיירים באי היא הזריחה - המקום הכי טוב לחוות אותה הוא באתר "אהו טונגאריקי". האתר נמצא בצד המזרחי של האי (מסתדר עם זה שהשמש זורחת במזרח, מן הסתם) והוא גם האתר עם ריבוי הפסלים הגבוה ביותר באי, כ-15. הזמן הטוב להגיע הוא בסביבות 7 וחצי אבל כמובן שתלוי בחודש שבו הגעתם. את השקיעה לעומת זאת מומלץ לראות מהאתר "אהו טאהי" שנמצא ממש בקרבת העיר וקצת צפונה, כדי להגיע פשוט הולכים על החוף מהנמל צפונה עד שמגיעים ל-5 פסלים ועוד כמה בודדים מסביב.

בדרך לצד המזרחי של האי תעברו בהרבה אתרים. חלקם מציגים מואיי שהופלו כחלק מהמאבק בין השבטים שהתרחש באי, אתר אחר מכיל ציורי סלע של דגים וחיות ים אחרות, באתר אחר תמצאו את המואיי הגדול ביותר שקיים באי (בגובה של כ10 מטרים ובמשקל של 80 טון) שהופל וכמה עשרות מטרים ממנו על החוף אבן שתשגע מצפן אם תקרבו אותו אליה ויש המאמינים שיש לה כוחות מיסטיים. הכי חשוב זה לעצור כשמתחשק וליהנות מהאווירה.

הר הגעש "ראנו ראראקו" הוא גם המחצבה שבה התחילו להכין את הפסלים העצומים. במקום נמצאים כמעט 400 פסלים בשלבי הכנה שונים. מהרגע שתגיעו למקום לא תרצו להפסיק לצלם כי כל צעד יפגיש אתכם עם פסלים חדשים ומרתקים. אחרי שסיימתם להסתובב ולראות את הפסלים תוכלו לעשות סיבוב קצר למכתש המוצף של הר הגעש שם תוכלו לראות סוסי בר רועים מסביב לפסלים נוספים שנחצבו במקום. המחצבה נמצאת ממש 5 דקות מאהו טונגאריקי.

חוף הרחצה המומלץ ביותר הוא חוף אנאקנה שנמצא די רחוק בצד הצפון מזרחי של האי, ולמעשה בנקודה הכי רחוקה מהעיר. בחוף יש כמה מקומות לקנות אוכל במחיר מעט מופקע ובתנאים היגייניים מפוקפקים (אין מים בצד המזרחי של האי) אז שווה לשקול לארוז ארוחה מראש. החוף הוא חוף חולי מפנק עם מים לא חמים אבל גם לא קרים במיוחד ומעט דשא ועצי קוקוס מסביב (על אף הצל המפנק מומלץ לא לישון מתחתם כי היו מקרים של קוקוסים שנפלו מהעץ ופצעו קשה תיירים). בנוסף חוף בשם "פאה" שנחסם באבנים לסוג של בריכה רדודה, אחה"צ כל המקומיים מגיעים לשם לשחות כדי לברוח מהחום.

הר הגעש ראנו קאו שנמצא בסמוך לעיר בצד השני של שדה"ת הוא אתר מרכזי שבו נמצאות חורבות הכפר אורונגו. סיבוב של 15-20 דקות יביא אתכם בין הבתים העתיקים, חריטות המתארות את טקס "איש הציפור", תצפית על האיים מהם נדרשו (ועדיין נדרשים מדי שנה, בשביל המסורת) המתמודדים להביא את ביצת הציפור ולשחות חזרה לאי, אתרי פולחן ונוף המכתש. בקיצור לא לפספס. חוץ מזה בדרך העולה למכתש יש עוד כמה נקודות תצפית נחמדות על האי והעיירה.

מועדוני צלילה על האי מציעים צלילות במגוון אתרים ושמורות ימיות מסביב לאי. רוב המועדונים נמצאים בנמל הצפוני ליד חוף (או בריכת) פאה, אבל יש גם כמה מעט יותר דרומה באזור הנמל הדרומי שיותר קרוב לשדה"ת. הראות מצוינת ויש מספר גדול של אלמוגים ומעט דגים, תוכינונים, חלילנים, מורנות וצבים.

מערות שניתן להיכנס אליהן פזורות ברחבי האי. הידועה והנגישה ביותר היא אנה קקנגה או בכינויה "2 החלונות" שמציעה מבט מרשים על הים מהצוק שבו היא נמצאת. הכניסה למערה לא מסובכת וחוץ מהפלאפון אין צורך להצטייד בפנס. ישנן הרבה מערות נוספות אם מתחשק לכם, בחלקן תוכלו למצוא חריטות ופטרוגליפים או אפילו עצמות אדם.

גלישת גלים היא אחת הסיבות שאנשים באים לאי והוא מציע גלים לא רעים לרמת המתחילים-בינוניים עם מים חמים יותר מברוב חופי האוקיינוס. הרבה מהמקומיים לוקחים גלשני בוגי ומיני-סנפירים, וחוץ מזה יש מספר מקומות שמשכירים גלשני סאפ.

אטרקציות מרכזיות

פסלי המואי

האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו, הקרויים מואי (moai). קרוב ל-800 פסלים נחצבו מאבן הבזלת של הר הגעש "ראנו רארקו". מתוכם 288 הובלו בהצלחה והועמדו על הבימות שיועדו לכך והמצויות לאורך כל חופי האי. 92 פסלים מוטלים בדרך מהמחצבה וקרוב ל-400 נמצאים במחצבה בשלבים שונים של גימור. הפסלים קיימים במידות שונות. הפסל הגדול ביותר מצוי עדיין במחצבה. גובהו 21 מטר ומשקלו כ-160 טון. הפסל הגדול ביותר שהורם הוא בגובה של קרוב ל-10 מטר ושוקל 80 טון, אך בממוצע רוב הפסלים הם בגובה של 4 מטרים. הפסלים מתארים חצי גוף עליון של גבר שאת ראשו עוטרות אוזניים ארוכות. על ראשם של חלק מהפסלים נוספה "פאה" גלילית מאבן אדמדמה שנחצבה מהר הגעש "פונה פאו". הפאות הגדולות ביותר שוקלות קרוב ל-10 טון. כמעט כל הפסלים (מלבד אלו באהו אקיבי) הוצבו על הבימות כשגבם אל הים. אין אנו יודעים בוודאות את מטרתם, אך אין ספק כי שימשו למטרות הקשורות בפולחן האלים. הפסלים נחצבו בעזרת נקרים מאבן, שאלפים מהם עדיין מפוזרים באזור המחצבה. ניסיונות שעשה היירדאל הראו כי צוות של ששה איש יכול לחצוב פסל ממוצע במשך כשנה. הדרך שבה הובלו הפסלים ואופן העמדתם על הבימות עדיין לא נקבעו, אם כי קיימות השערות רבות.

במות אהו

אהו אקיבי, מכיל את פסלי המואי היחידים הפונים לים. במרווחים שווים לאורך כל חופי הים באי, למעט בלשונות היבשה של אורונגו ופוייק, מקום משכנו כביכול של "קוף האנאו" המסתורי, ניתן למצוא במות אבן מאורכות הקרויות אהו (Ahu). מקורן כנראה במזבחות פולינזיות, אשר התפתחו בהדרגה לממדים גדולים בהרבה. האהו הגדולות ביותר מכילות אבנים בכמות גדולה פי 20 מאבני המואי. מתוך 313 במות האהו הידועות, רק 125 נשאו פסלי מואי. במות אחרות נשאו כנראה פסלי עץ שלא נשתמרו. רוב האחרות הכילו מואי אחד בודד, כנראה בגלל התקופה הקצרה של ייצור המואי והקשיים בהעברתם. האהו בטונגאריקי, קילומטר מ"ראנו רארקו" (בצפון מזרח האי), מכיל את המואי הגדולים והרבים ביותר, 15 במספר. אהו בולטים אחרים נמצאים הם אהו אקיבי (במרכז האי), נאו נאו בחוף אנקנה (צפון האי), וטהי (לא רחוק מטונגאריקי).

חומות אבן ובתי אבן

עוד דוגמה ליכולות גבוהות במלאכת האבן באי הפסחא הן החומות המפורסמות בווינפו (בחצי האי אורנגו), שנבנו ללא שימוש במלט, ועל ידי התאמה של סלעים בגדלים שונים כך שיתאימו זה לזה באופן מדויק. מלאכה זו דומה לזו שניתן למצוא בחומות האבן מתקופת האינקה בדרום אמריקה בעיקר החל מהמאה ה-15.

קיימים כ-1,233 "בתי" אבן הקרויים "טופה" מתקופה קדומה, ו"הר מוא" (בתי תרנגולת") מתקופה מאוחרת יותר. הם בולטים יותר משרידי בתים ישנים יותר של יסודות אבן. בתי האבן הם ברוחב של שישה מטרים לערך, בעלי מבנה עגול ותקרה מקומרת. הכניסה הייתה נמוכה מאוד, והיה צורך לזחול כדי להיכנס אל הבית ולצאת ממנו.

גילוף ותבליטים

תבליטים מגולפים על סלע (פטרוגליפים) מצויים בכל מקום באי הפסחא שבו יש משטחי סלע מתאימים. המקומות המועדפים הם משטחי לבה חלקים או משטחים חלקים על גבי סלעי בזלת. רוב המקומות מצויים לאורך החופים ולעתים קרובות הם חלק מאתרי פולחן. כחלק ממבנה כמה מבימות הפסלים החשובות יש אבני בזלת מסותתות באלגנטיות ועליהן פטרוגליפים. המקום שבו ריכוז התבליטים הרב ביותר (ראו בתמונה) קרוי "אורנגו" והוא מצוי על שפת הר הגעש "ראנו ראו" בנקודה הדרום מערבית של האי. האתר, הקרוי גם "כפרם של אנשי הציפור", שימש כבסיס לפולחן השנתי של "איש הציפור" (ראו לעיל). רוב המוטיבים של הפטרוגליפים הם בעלי חיים, ובולטת ביניהם דמותו של "איש הציפור".

מומלץ ביותר להתחיל בסיור מאורגן בין אתרי הפסלים החשובים, כדי לשמוע השערות והסבר על התיישבות הפולינזים באי, ומשמעות הפסלים בתרבותם. מספיק אחד, אל היתר הולכים/נוסעים לבד. מיטיבי לכת יצטיידו במזון והגנה משמש, ויגיעו אל שאר האתרים ברגל. אופניים הם אופציה מצויינת להכרת כל האי. גם ברכיבה על סוסים, אבל זה מייקר את העניין. ניתן גם לשכור רכב ליום, בקבוצה, לנסוע לאתרים, ולחזור אליהם בערב לראות שקיעה מהממת. מי האוקינוס הצלולים הם גן עדן לצוללים, בעיקר בסביבות האיים הזעירים שליד האי הראשי. הגלים העצומים של האוקינוס השקט הם חויה להרבה גולשים, צריך לציין שהחוף סלעי ברובו וצריך לנקוט באמצעי זהירות מתאימים. החוף היחיד המותר (והבטוח) לרחצה, עם חול לבן בוהק, נמצא בצפון האי ונקרא ANAKENA. ניתן להגיע אליו באופניים, מונית או רכב שכור.

לוע הרי געש

אחת האטרקציות באי היא לעלות על הרי הגעש ולצפות בבריכת המים העגולה הממלאת את הלוע. טיול ליום שלם אפשר לעשות ברגל מהעיר אל הר הגעש הסמוך, הגבוה ביותר – RANO KAU. עם רוב אוכלוסית העיר אפשר בכל ערב להתאסף על שפת הים הסלעית הפונה מערבה, ולצפות בשקיעה. המראה מרהיב ושונה בכל יום. לא פלא שכל המסעדות הטובות הוקמו שם. מומלץ לבקרבמוזיאון המדהים,המתאר במוצגים, בתמונות ובמלל, בצורה מענינת, את תולדות האי. דמי הכניסה נמוכים. מיקומו מחוץ לעיר במרחק הליכה סביר, שווה ביקור.