ברילוצ'ה - סיורים, טיולים ודרכי הגעה - גילי חסקין
אזור האגמים של ארגנטינה, הינו אזור הררי גבוה, שפסגותיו המושלגות מזדקרות בתלילות מעל גבעות מיוערות בצפיפות ואגמים בשלל גדלים, צורות, וצבעי כחול. האזור כלוא בשטח צר שבין הרי האנדים לבין המדבר הפטגוני, והנסיעה בו מזמנת למטייל שינויים עוצרי נשימה בנוף ובצמחיה; מישימון צחיח ועד ליער גשם ממוזג ההולך ועבה ככל שמתקדמים מערבה. האזור כולל שרשרת אגמים, מקווי רוחב שמעל 40°, עד לקו רוחב שמתחת ל-50°. האגמים בצדם המערבי פולשים לתוך האנדים, ובמזרחם ממלאים את המורנות העתיקות של הקרחונים.[אזור האגמים הצ'ילאני, הנושק לאזור הארגנטיני, אף הוא אזור חשוב מבחינה תיירותית. כאן, בין קווי הרוחב 42°-39° דרום, משתרע אחד מאזורי האגמים היפים בעולם. באזור שנים עשר אגמים גדולים, מעיינות חמים והרי געש מושלגים. זהו האזור שבין Concepcion לבין - Puerto mont, ארץ האגמים והנחלים; גשמים מסייבים בחודשי החורף הארוך; בקעות מעובדות וסביבן הרים מיוערים; אזור המושך דייגים ומטיילים].
באזור האגמים הארגנטינאי, שבו אנו עוסקים, מצויים שלושה פארקים לאומיים (שמורות טבע), ולצד כל אחד מהם עיירת נופש יפהפייה. הפארק המפורסם והאטרקטיבי ביותר הוא הפארק הלאומי נאוואל הואפי (Naual Huapi), ולצדו העיירה סן קרלוס דה ברילוצ'ה (San Carlos de Bariloche) או בקיצור, ברילוצ'ה. מצפון לו נמצא הפארק הלאומי לאנין (Lanin), ולצדו העיירה סן מרטין דה לוס אנדס (San Martin de los Andes), פחות זוהרת מברילוצ'ה, אך שקטה ונעימה. מדרום לנאואל הואפי נמצא הפארק הלאומי לוס אלרסס (Los Alerces) ולצדו העירה אסקל (Esquel). בטיולנו נתמקד בפארק נאוואל הואפי ובעיירת הסקי ברילוצ'ה.
הגעה
מרבית המטיילים מתחילים את טיולם בברילוצ'ה, המרוחקת 1760 ק"מ מבואנוס איירס. הנסיעה באוטובוס אורכת כ-24 שעות, והיא מייגעת מאד. ההגעה המומלצת ביותר היא בטיסה, האורכת כשעתיים וחצי, או בדרך היבשה מכיוון צ'ילה:
א. הדרך המרכזית, האטרקטיבית והמפורסמת ביותר: מפורטו מונט (Porto Montt), דרך מפלי פטרואה (Petrue) אל אגם טודוס לוס סנטוס (Lago Todos Los Santos), חציית האגם בשייט אל מלון פאוז'ה (Peulla), שם ניתן לשבור את הנסיעה בלינת לילה, לעכל את הרשמים ולהמשיך. חציית הגבול דרך פארק פרסידנטה ויסנטה רוזלס (P.N. Vucente Perez Rosales), אל פורטו פריאס (Porto Frias), שם נמצאת תחנת גבול הצ'ילנית, אל אגם פריאס (Lago Frias), חציית האגם בשייט אל פורטו אלגרה (Porto Alegre), נסיעה קצרצרה אל פורטו בלסט (Porto Blest), חציית אגם נאואל הואפי אל פורטו פנואלו (Porto Paňuelo) שליד המלון המפורסם ז'או ז'או (Llau Llau) - מקום מרהיב ויקר ללינת לילה. משם קצרה הדרך לברילוצ'ה. בכל משרד נסיעות בברילוצ'ה או בפורטו מונט ניתן לקנות את הכרטיס המשולב (ספינות ואוטובוסים).
ב. הדרך הצפונית, אטרקטיבית כמעט כמותה ופחות מפורסמת: מפוקון (Pucon) שלמרגלות הר הגעש המעשן ויאריקה – נסיעה יפהפיה מזרחה, חציית הגבול למרגלות הר הגעש לנין, שהוא הגבוה והאטרקטיבי ביותר מבין הרי הגעש באזור (3800 מ'); חציית הגבול ונסיעה באזור מדברי לכיוון חונין דה לוס אנדס ומשם אל העיירה סן מרטין דה לוס אנדס (San Martin de Los Andes). מומלץ מאד להישאר בסן מרטין דה לוס אנדס לפחות ללינת לילה ולהמשיך למחרת אל ברילוצ'ה, ב"דרך שבעת האגמים".
פארק נאואל הואפי
זהו אחד הפארקים הראשונים בעולם. הוכרז כבר ב-1903, לאחר שארגנטינה זכתה - כמעט מן ההפקר - בחבל ארץ מרהיב זה, הודות לעבודתו של הגיאוגרף פריטו מורנו, שמצא כי כמה אגמים באזור מתנקזים דווקא לאוקיינוס השקט ולא לאוקיינוס האטלנטי, ולפיכך יש לקבוע את הגבול בקו הפסגות ולא בקו פרשת המים (שעוברת בכמה מקומות מזרחית לאנדים). פרוש השם "נאוואל הואפי" בשפת הילידים, בני שבט המפוצ'ה (Mapuche) הוא "אגם אי הפומה". שטח הפארק 7,850 קמ"ר והוא כולל אגמים, נהרות, קרחונים, מפלים, יערות, וכד'. רוב רובו מיוער בצפיפות. הצד הצ'יליאני מיוער עוד יותר, בשל כמות המשקעים הגדולה יותר היורדת שם. חיות בר כמעט ולא נראות - מפחדות, אם כי בשטח חיים איילים, שועלים וחזירי בר. עופות רואים יותר, בעיקר ברבורים, אווזים, ברווזים [חובבי עופות יכולים להצפין אל פארק לאגונה בלנקה (Laguna Blanca) ובו אין ספור עופות בפארק של לאגו בלנקה]. לעתים נראים גם קונדורים. אגם נאוול הואפי, שגובהו 767 מ' מעל פני הים, הוא האגם הגדול בפארק. שטחו 531 קמ"ר, עומקו במספר מקומות עולה על 300 מ'. אורכו של האגם - 65 קמ"ר, רוחבו לא יותר מ- 10 ק"מ. צורתו מאד לא רגולרית. זרועות של מים – ברזוס (bazos) הנראות כפיורדים. ואכן, כמו פיורדים, הם נוצרו מגלישת קרחונים. באגם מספר איים שהגדול שבהם הוא האי ויקטוריה. מדרום לאגם שלושה אגמים נוספים ושמותיהם: Guillermo, Mascardi, Gutierrez, האגם היפה ביותר לטעמי נמצא מצפון לנאואל הואפי והוא לאגו טרפול (Traful), השובה את העין והלב בצבעו הכחול עמוק.
מבחינה גאוגרפית ניתן לחלקו לשלושה חלקים:
1. האזור האנדיני הגבוה - כולל בתוכו את רכס ההרים הגבוה שלאורך הגבול הצ'ילני - ההרים מכוסים שלג עולמים.
ההר הגבוה ביותר הוא הטרונדור (Tronador), שמשמעו "ההר הרועם" וגובהו 3,554 מ'.
2. האזור התת-אנדיני - מתוחם בין הרכסים הגבוהים במערב לבין קו דמיוני העובר לצד האגמים שממזרח להם.
גובהו 2000 מ'. מגוון עשיר של חיות, צמחיה ושבילים.
3. אזור הגבעות המזרחיות - מהימות שבמערב ועד לגבול המזרחי של הפארק, בואכה הערבה הפטגונית.
האזור מקבל כמות גשם לא מספקת והצמחייה בו דלילה יותר.
סן קרלוס דה ברילוצ'ה S.C.D. Bariloche
זו עיירת נופש יפהפייה, ההומה מבקרים בחודשי הקיץ (דצמבר – מרץ), אך עמוסה עוד יותר בעונת הסקי (מאי – ספטמבר). זוהי עיירה גרמנית-שוויצרית באופייה, והדבר ניכר לא רק בנוף האלפיני שמסביב אלא גם בארכיטקטורה שלה, במוצאם של חלק מתושביה, במאכליה שהובאו לכאן מאירופה, ובתעשיית השוקולד שלה. מקור השם: ווֹרוֹלוּצֶ'ה, בשפת הילידים, שמשמעו "האנשים שמעבר לרכס". ברילוצ'ה נמצאת לצד המורינה של Cerro Otto. מדרום - הפסגות המשונות של סרו קתדרל המזכירים בצורתם צריחים של קתדרלה גותית, ומכאן שמו. במקום מסעדות מעולות. בנוסף לסטייקים הארגנטינאים המצוינים, זה המקום להתנסות בדגי פורל המטוגנים בחמאה, בחזיר צייד (Jabali) או באייל (Ciervo).
סיורים - בעיירה מוצעים סיורים בני יום המתאימים לכל גיל :
1. סרו טרונדור (Cerro Tronador), שפירושו "ההר הרועם" – סיור בן יום העובר לאורך האגמים גוייטרס ומסקרדי, ממשיך אל מרגלות הקרחון השחור (נקרא כך כי הוא מכוסה במורנה), והולך לאורך בסיס הקרחון. הסיור כולל לעתים את מפלי לוס אלרסס או לוס סיסרוס (Los Cisares). זהו סיור מגוון להפליא וחסרונו היחידי הינו עומס התיירים הגודש אותו בעונת הקיץ.
2. סירוויטו צ'יקו (Cirquito Chico) – סיור בן שלש שעות סביב ברילוצ'ה, הכולל כמה נקודות תצפית והליכה ביער של עצי נוטפגוס (Notafagus = אשורים של חצי הכדור הדרומי), וכן תצפית מפסגת סרו קמפנריו (Campanario) בגובה של 1100 מ'.
3. סרו קתדרל (Cerro Cethedral) - סיור בן שלש שעות אל תצפית בגובה של 1,900 מ'. אטרקטיבי רק בחורף ובאביב, כשהשלג רב.
4. סירקוויט גרנדה (Cirquito Grande) - "הסיבוב הגדול" – כולל נסיעה דרך המדבר אל לאגו טרפול (Lago Traful), משם אל חופו הצפוני של האגם (Villa de la Angostura), וחזרה לברילוצ'ה. ניתן לחזור בשייט.
5. פורטו בלסט (Porto Blest) – שייט באגם עד לקצהו המזרחי, כולל ירידה רגלית לביקור בעץ אלרסס ענק, ובמפלי Los Cantaro
6. האי ויקטוריה – שייט בן שלש שעות אל האי, כולל סיור בשמורת עצי האריין (Arayan) החיים בו והאנדמים (בלעדיים) לאזור. העצים, בעלי הקליפה הוורדרדה, נתנו לוולט דיסני את השראתו לסרטו "במבי".
7. טיול אל וויז'ה דל לא אנגוסטורה (Villa de la Angostura) ושמורת עצי האריינס המרהיבה ששם.
טיולים רגליים
יש מסלולי הליכה של יום אחד, ויש מסלולים של כמה ימים (כולם למיטיבי לכת), שהמפורסם שבהם הוא חציית האנדים אל צ'ילה. בהרים שבאזור פזורות בקתות למטיילים ברמה אירופית. כך, למשל, אפשר לטפס לפסגת הר טרונדור או לשלב את הר קתדרל עם לגונה חאקוב (Laguna Jacob), או את הר לופס (Cerro López) עם לגונה נגרה (Laguna Negra), ועוד. בקיץ (ינואר-פברואר) הבקתות עלולות להיות מלאות במטיילים, ולכן כדאי להצטייד גם באוהל ובערכת בישול. בטיולים אלה השבילים ברורים ומשולטים היטב, ואין צורך במדריך מקומי. מפות אפשר להשיג בחנויות הציוד.
איך מגיעים לאזור האגמים?
מבואנוס איירס: הנסיעה באוטובוס מבואנוס איירס לברילוצ'ה אורכת כ-24 שעות. מומלץ להגיע בטיסה פנימית, האורכת כשעתיים וחצי.
הדרך המגיעה מצ'ילה:
הדרך המרכזית היא הדרך המפורסמת מכולן. הסוכנויות מוציאות נסיעות מאורגנות המשלבות את כל הנסיעות והשַיט, ואפשר לתאם איתן איסוף מהמלון. מפוארטו מונט (Puerto Montt) נוסעים דרך פטרואה (Petrohué) אל אגם טודוס לוס סנטוס (Lago Todos Los Santos). חוצים את האגם בשיט אל מלון Peulla, שם אפשר לשבור את הנסיעה במנוחה קצרה ולעכל את הרשמים, או לטפס כחצי שעה אל מפל הנאהבים לוס נוביוס (Salto de Los Novios), שהשמועה מספרת שמי ששותה ממימיו שלוש פעמים מתחתן בתוך חצי שנה. בהמשך עוברים דרך הפארק הלאומי ויסנטה פרס רוסלס (Parque Nacional Vicente Pérez Rosales) אל פוארטו פרִיָאס (Puerto Frias), שם נמצאת תחנת הגבול, ואל אגם פריאס. שטים באגם אל פוארטו אלגרה (Puerto Alegre), נוסעים אל פוארטו בלסט (Puerto Blest) וחוצים את אגם נאוול וואפי בשיט אל פוארטו פניואלוס (Puerto Pañuelos), שליד מלון Llao Llao המפורסם והיקר. משם קצרה הדרך לברילוצ'ה.
הדרך הצפונית:
אטרקטיבית כמעט כמו המרכזית ומפורסמת פחות. מפוקון (Pucón) נוסעים באוטובוס (יוצא ממשרדי הנסיעות) מזרחה בדרך יפהפייה וחוצים את הגבול לארגנטינה בתחנת הגבול שלרגלי הר הגעש לאנין. משם נוסעים באזור מדברי אל העיירה סן מרטין דה לוס אנדס. הדרך אורכת כשבע שעות, ואף יותר מכך ברכב שכור, בשל העצירות לצילומים ולשוטטות. מומלץ להישאר בעיירה ללילה ולהמשיך למחרת לוויז'ה לה אנגוסטורה (Villa la Angostura) בדרך שבעת האגמים (האוטובוס מפוקון אינו ממשיך בדרך זו, ואפשר לעשות זאת ברכב שכור, בטרמפים או בסיור מאורגן). הנסיעה בדרך שבעת האגמים אורכת כשלוש שעות, אך כדאי להקדיש לה עוד שלוש שעות לתצפיות. מוויז'ה לה אנגוסטורה נוסעים לברילוצ'ה כשעה, או שטים כשעה וחצי.
הדרך הדרומית:
אף שאינה מפורסמת, גם דרך זו יפה. הנסיעה ארוכה וקשה, מאורגנת על ידי סוכנויות נסיעות ומומלצת לתרמילאים בלבד. מפוארטו מונט נוסעים דרומה בדרך שנקראת קרטרה אאוסטרל (Carreter Ausrtal) עד למעיינות פויוואפי (Puyuhuapi). משם ממשיכים אל פוטלאופו (Futaleufú) וחוצים את הגבול אל אגם פוטלאופקן (Futalaufquen), שבפארק לוס אלרסס. משם נוסעים דרומה לעיירה אסקל, או צפונה לאל בולסון (El Bolsón). משם נוסעים בדרך האגמים המערבית אל ברילוצ'ה. הנסיעה מפוארטו מונט לפושואפי אורכת יומיים, משם עוד יום לאסקל ויום נוסף עד ברילוצ'ה.
מתי כדאי?
העונה המומלצת לטיול היא בדצמבר-פברואר, שהם גם החודשים העמוסים ביותר, אם כי גם אז גשום לפעמים. במרס עדיין נעים, ובאפריל נהנים מצבעי השלכת, אולם הימים קרירים, גשומים וקצרים יותר.
מה להביא?
יש להתכונן כראוי לברילוצ'יה ולכן רצוי להביא : מעיל גשם; פליס ובגדים חמים; כיסוי אטום לתיק; נעלי ספורט לטיולים הרכובים; נעלי הליכה אטומות למים לסיורים הרגליים. מי שלא הצטייד כיאות, יכול לרכוש ציוד טוב בחנות Scandinavian
נכתב על ידי מדריך הטיולים גילי חסקין
