אושואיה - מידע כללי | אטרקציות וטרקים | טרק הכבשים | לגונה אזמרלדה

בקצה הדרומי של ארגנטינה, על האי גרנדה דה טיירה דל פואגו המכונה ארץ האש שוכנת אושואיה, העיר שמוכרת בתור העיר הכי דרומית בעולם, ממוקמת על שפת תעלת הביגל. בתוך המסגרת המדהימה שנוצרה ע"י הים, היערות, האגמים וההרים מושלגי הכיפות, אושוואיה היא עיר ציורית שהנוף שנשקף ממנה פשוט מרהיב ביופיו ומציעה מגוון גדול של טרקים ואטרקציות.

קצת על העיר

אושואיה מציעה איזורים שלא נחקרו, פראיים, בתוליים שמזמינים את המבקרים להרפתקה. הפעילויות העיקריות שניתן לעשות באזור מיוחס זה קשורות בעיקר לטבע. הר קסטור המהווה אתר נופש לסקי היא האופציה המוצעת ע"י אושואיה לאוהבי השלג במשך חודשי החורף, אבל ישנו גם אתר השמור לצפייה שנערכים בו יציאות עם ספינות שייט ומסעות למיניהן מסביב לאיים, קרחונים, מפרצים, וצוקים. מטיילים ממצבים אותה בשנים האחרונות כאטרקציה עבור כל מטיילי דרום אמריקה שהפכו ביקור בה ל"חובה" תיירותית של ממש!

בדרומה של העיר ישנו הפארק הלאומי של ארץ האש (טיאררה דל פואגו) ובתוכו ניתן למצוא מבחר מגוון של בעלי חיים כגון עופות-ים, כלבי-ים, סוסי-ים, כמויות דגה עצומות, ובונים. אושוואיה מזכירה מעט את ברילוצ'ה מבחינה קולינרית, סטייקים מצוינים ושוקולד חלומי, תיירים רבים מכל רחבי העולם מבקרים באושואיה ארגנטינה בכל שנה, ובכך הופכים את העיר לאחד היעדים המועדפים ביותר עבור חופשה מיוחדת או טיול מיוחד.

העיר היא בסיס ליציאה לאטרקציות רבות, והנפוצה והמרשימה שבהן היא סיורים מודרכים לאנטרקטיקה. הסיורים היוצאים מהעיר מורכבים משייט בן 4 ימים עד שבועיים המגיע עד ליבשת שם ניתן לרדת לאזור קרחוני העד ולצפות בפינגווינים ובעלי החיים הנמצאים בקוטב הדרומי. הסיור קצת יקר אבל אין ספק שהוא אחד החוויות הייחודיות והמרשימות שתחוו לאורך כל חייכם!

מזג אוויר

ממוצע בטמפרטורות בקיץ נע בין 15-4 מעלות. הימים בקיץ ארוכים, בשיא הקיץ יש כ-17 שעות אור יום. בחורף הטמפרטורות יורדות לכפלוס 5 עד מינוס 1.5. בחורף הימים קצרים ובשיא החורף יש כ-7 שעות אור יום.

תחבורה

טרקים ואטרקציות מרכזיות

אושואיה ידועה כעיר עם אטרקציות רבות, קרחונים, ים, חיות, יערות אגמים, סקי, טיולי יום באזור והשכרת אופניים. יש המון מקומות לראות ולטייל, האזור ממש יפהפה. לפניכם מספר אטרקציות עיקריות:

הפלגה לאנטארקטיקה

ניתן לצאת מהעיר להפלגות בנות 15-30 יום במחירים של כמה אלפי דולרים (סביב 8,000 עד 10,000 דולר). יש מספר חברות שמוציאות וממוקמות בנמל של אושואיה. ניתן לגשת לחברות ולבדוק אם יש מקומות פנויים ועד יממה לפני זה יעלה 4,000 עד 6,000 דולר. בשעות האחרונות לפני ההפלגה אם יש מקום פנוי הוא יכול לעלות 2,500 עד 3,500 דולר. ההפלגה לאנטרקטיקה היא למעשה האטרקציה המבוקשת ביותר וזו הנקודה היחידה ביבשת ממנה ניתן לצאת למסע.

טרקים / טיולי יום

- לגונה אזמרלדה (4 שעות, 22 ק"מ מחוץ לעיר)
- הפארק הלאומי (יום – יומיים. 15 ק"מ מחוץ לעיר)
- לגונה דה לוס טמפנוס "הלגונה הקפואה" (5-7 שעות, עמק אנדורה אושוויה)
- תצפית קרחון מרטיאל (2 שעות, אושוויה)
- מפל הצוללת (5 שעות, 30 ק"מ מחוץ לעיר)
- פליה רגלה (3-4 שעות, אושוויה)
- טרק הכבשים (יום יומיים, אושוויה)

לגונה אזמרלדה 

שביל שמאוד מתאים כטרק יומי ראשון ביבשת. המסלול ללגונה איזמרלדה כ-4 שעות סה"כ (הלוך ושוב) רמה קלה בינונית. הכניסה חינם, הליכה עצמאית. השביל עד הלגונה מסומן בצורה ברורה מאוד. אין צורך במפה. יש הרבה בוץ במסלול. תחילת השביל היא ממפרץ חניה על כביש מס' 3 שיוצא מאושוויה, כעשרים ק"מ מחוץ לעיר. ישנם שני מפרצי חניה אחד ליד השני, המפרץ השני מסומן בשלט עליו כתוב valle de lobos. הכניסה במפרץ הראשון מסומנת בשלט קטן עליו כתוב לגונה איזמרלדה. והיא חופשית. אם נכנסים דרך וואג'ה דה לובוס לפעמים יגבו מכם כניסה. בואג'ה דה לובוס ניתן לעשות סיור לראות מרכז גידול של כלבים האסקים למזחלות כלבים בעלות של כ-30 פזו. תחילת השביל היא הליכה מתונה בתוך יער. לאחר מכן ישנו עמק פתוח, כניסה נוספת ליער ועליה מתונה שוב בתוך יער. היער נפתח לעמק פתוח עם הרבה בוץ והליכה לאורך הנהר. לקראת סוף המסלול ישנה עליה תלולה יותר אך קצרה מאוד. מומלץ להתלבש שכבות כי חם כשהולכים וקר כשעוצרים. להביא אוכל, ולהתכונן נפשית לבוץ... אוחוס דל אלבינו ojos del albino- תצפית יפה ומומלצת כשעתיים - שלוש הלוך חזור מהלגונה. ניתן להמשיך לעלות לתצפית מאחורי הלגונה, העליה תלולה יותר והשביל מסומן ברמה בינונית. ממשיכים מאחורי לגונה איזמרלדה מקיפים את הלגונה מימין, ממש על שפת הלגונה. רואים שביל עליה לתוך היער. לאחר מכן ישנם מספר סיכרי בונים ומשם זו הליכה של כחצי שעה ביער. מגיעים לאיזור שהיער נפתח וישנו סוג של נחל מצד שמאל, לא חוצים את הנחל. עוקפים את הסלע הגדול מצד ימין שלו ומשם השביל ברור.

הפארק הלאומי "ארץ האש"

הפארק הלאומי נמצא במרחק של כ12 ק"מ מאושוויה לכיוון דרום מערב. ניתן לעשות בפארק סיורים מודרכים מאורגנים הליכה בשבילים השונים שבו. ליד אגם רוקה יש מוזאון וקפטריה. המוזאון כלול במחיר הכניסה לפארק אז אתם בהחלט מוזמנים להעיף מבט. בפארק ישנם 4 שבילים ממוספרים:

מס' 1- מסלול פמפה אלטה. מסלול קצר יחסית ולא קשה של כשעה וחצי- שעתיים. עליה לעמדת תצפית נמוכה. מתחיל קרוב לכניסה לפארק ומסתיים קרוב למסלול מס' 2.

מס' 2- מסלול קו החוף. מסלול של כ4 שעות. לא קשה. הליכה לאורך קו החוף של תעלת ביגל עם מס' נקודת תצפית יפות באמצע. המסלול מתחיל כ3 ק"מ אחרי הכניסה לפארק ומסתיים ליד אגם רוקה. ישנן תחנות איסוף ליד תחילת וסוף המסלול.

מס' 3- מסלול היטו. מסלול הלוך ושוב של כ 3-4 שעות. מסלול קל. הליכה לאורך החוף של אגם רוקה. ההליכה ברובה בתוך יער. המסלול מתחיל וחוזר לאגם רוקה.

מס' 4- תצפית גואנקו. מסלול ארוך הלוך חזור של כ7-9 שעות. עליה תלולה וקשה יחסית. מגיעים לתצפית מדהימה של 360 מעלות. נחשב למסלול הכי יפה בפארק. המסלול מתחיל ומסתיים בתחילת מסלול מס' 3 קרוב לאגם רוקה.

הערות: בכניסה לפארק יש גישה למפל, הוא לא מרשים במיוחד לדעתי. בחלק הפנימי של הפארק קרוב לאגם רוקה יש איזור שנקרא בהיה לפטיה. המסלולים שם קצרים וחביבים. יש שם גם את אחד מהשלטים של סוף העולם וסוף כביש מס' 3.

אפשרויות לינה: כניסה לפארק - אחרי שנכנסתם תכלו להישאר עד שלושה ימים בתוך הפארק בלי תשלום נוסף (בניגוד לכניסה ויציאה). ישנם מס' אתרי קמפינג בפארק, רובם בחינם. הקמפינג היחיד שעולה כסף הוא ליד אגם רוקה והוא קמפינג מסודר. שאר אתרי הקמפינג הם פשוט מקום מורשה לפתוח אוהל.

​לגונה דה לוס טמפנוס - "הלגונה הקפואה"

זהו לא מסלול קל. מומלץ לצאת עם ג'יפיאס בפלאפון, ביגוד חם, אוכל, להודיע למישהו בהוסטל לאן אתם יוצאים ושעת חזרה משוערת, לצאת רק במזג האויר סביר ובשעה מוקדמת יחסית. ​הלגונה עצמה קפואה רק בתחילת עונת הקיץ, לקראת סוף העונה היא כבר לא קפואה אבל יש קיר קרח מאחוריה במרחק הליכה. היא עדיין לגונה מדהימה ומומלץ לעלות אליה. מסלול יומי של כ5-7 שעות (תלוי מאוד בקצב ההליכה). ניתן לשלב אותו כיום נוסף לטרק הכבשים או כטרק יומי בפני עצמו. רמה בינונית-קשה.

המסלול סומן מחדש בכחול וכתום אך ישנם חלקים טיפה פחות ברורים ויש לשים לב לדרך. הליכה עצמאית, הכניסה חינם. המסלול יוצא מהשער שבקצה שכונת עמק אנדורה. הוא מתחיל משביל רחב ובוצי ולפני הביקתה הירוקה לפנות שמאלה ולהמשיך במעלה הנהר (נגד כיוון הזרם). גם במידה ולא מצאתם את השביל בשלב זה ניתן לרדת לכיוון הנהר ולהמשיך לאורך הנהר. מגיעים לגשר אותו יש לחצות. יש שלושה גשרים: אחד ממש קטן ואחריו שניים לאותו נהר, אחד מעץ ונוטה ליפול, והשני חדש גדול וצהוב קצת אחרי הגשר מעץ שנוטה ליפול, משם המסלול מסומן יותר. יש מעבר לאורך סכר בונים גדול, וחלקים של ביצה כאשר המסלול מסומן על ידי יתדות, סרטים או בולי עץ צבועים.

המסלול מתחיל לעלות בתוך היער כלפי מעלה ההר, לפעמים מאבדים את הסימון בשלב זה למרות שהשביל ברור, עדיף לחזור לסימון האחרון במידה ואתם לא בטוחים האם זה השביל. באמצע היער ישנה התפצלות שבילים מסומנת ומשולטת, אתם ממשיכים בשביל השמאלי עם השילוט ללגונה דה לוס טמפנוס. אחרי שממשיכים לעלות למעלה השביל נעשה לא ברור וממנו יוצא שביל שהולך שמאלה ממשיכים איתו ובהמשך הוא נעשה לשביל ברור עם סימונים אדומים בעיקר. יש הרבה עליה והרבה בוץ, ברגע שהגעתם לאיזור של סוף היער, המפל והנהר פשוט ממשיכים במעלה הנחל לכיוון המקור שלו שזו הלגונה. יש שני בולי עץ בתור גשר לחצות את הנחל- לאט ובזהירות. השביל הופך להיות דרך עפר ופשוט ממשיכים כלפי מעלה עד שמגיעים ללגונה. ניתן להמשיך כעשר דקות נוספות להקיף את הלגונה מימין ולהגיע למערות קרח. יש להזהר ולהפעיל שיקול דעת לגבי הכניסה למערות. יש חור גדול באמצע המערה מדהים ביופיו. החזרה באותה דרך. ניתן לטייל באותו יום גם ללגונה אנקנטדה (הקסומה). בשילוט ביער במקום להמשיך ללגונה דה לוס טמפנוס פונים לשביל השני ימינה. השביל פחות מסומן, בעיקר בצבע אדום על העצים. זה בערך 45 דקות מהצומת.

דרכי הגעה: הכי מומלץ מונית (מסוג רמיס שההוסטל יכול להזמין עבורכם) עד השער בסוף עמק אנדורה. מבקשים ל la tranquera de valle de Andorra. אוטובוס מקומי עד בסיס השכונה ואז הליכה או טרמפים עד השער. חזור אפשר לתפוס טרמפים דיי בקלות עד העיר.

הערות: המסלול מתחיל ליד שכונת מגורים כך שניתן לבקש מהשכנים שיזמינו מונית חזרה. אם איבדתם את הדרך רצוי לרדת כלפי מטה ולעקוב אחרי נחל. כי הם יסתיימו בנחל הגדול שמתחבר לשכונה.

תצפית קרחון מרטיאל

קרחון מרטיאל משקיף על העיר אושוויה מרחק קצר ממרכז העיר. הגישה אליו קלה, מסומנת ומתויירת. ישנו כביש שעולה עד בסיס ההר ומנקודת הבסיס ניתן להמשיך בעליה רגלית עד הקרחון עצמו. קרחון מרטיאל לא מסתיים באגם, אלא נמצא על רכס, פעמים רבות הוא מכוסה שלג כך שלמעשה הוא ניראה כמו שלג על הרכס. האטרקציה בעליה אליו זו התצפית המרשימה על העיר ועל תעלת ביגל.

המסלול הוא הלוך חזור, וישנן מספר נקודות תצפית בדרך. כאשר מגיעים לנקודת ההתחלה של השביל ישנו שביל רחב (למעשה זה מסלול סקי בחורף) שבו עולים רוב המטיילים. ניתן להיצמד לנהר שזורם מצד ימין של השביל, וצמוד לנהר ישנו שביל נוסף קטן יותר, מיוער יותר, מתחת לעמודים של הרכבל הישן, (יפש יותר) שיביא אותכם בדיוק לאותו מקום. המסלול קצר כחצי יום, 2-4 שעות.

מומלץ לעלות לתצפית ביום בהיר בשביל תצפית מירבית או כשיורד שלג לחוויה מיוחדת. ניתן לשלב את המסלול עם אטרקציית האומגות. האומגות נמצאות בנקודת תחילת המסלול.

שביל כמעט ולא מוכר, גם לא למקומיים, יער בתולי, חשוב לשמור על הסביבה שם ולהשאיר את המקום כמו שהוא. המסלול אורך כ5-6 שעות, רמה בינונית- קלה, המסלול מסומן בצורה סבירה ביותר. המסלול בוצי כמו כל המסלולים באושוויה, כמעט כל המסלול הוא עליה מאוד מתונה ולא קשה. ההליכה עצמאית ואין צורך במפה. המסלול מתחיל על כביש מס' 3 לכיוון צפון, קצת אחרי אחרי הכניסה ללגונה איזמרלדה, מצד ימין של הכביש, בדרך גישה לרכב 4*4, ליד שביל כניסה לבית. במידה ונכנסתם ממש לכיוון הבית יש לעקוף אותו ומאחוריו תמצאו את הדרך הרחבה. פונים שמאלה (לכיוון מזרח) על הדרך הרחבה, ממשיכים על הדרך כ3 ק"מ. הדרך מלאה בשלוליות ובוצית, יתכן שתמצאו את עצמכם הולכים ביער (ומחבקים עצים) בשביל לא להיכנס לשלוליות. בערך אחרי 3 ק"מ מתחילים לחפש סימון עם סרטים ושקיות ניילון בשביל להיכנס ליער.

נכנסים בשביל הצר שמסומן עם הסרטים וקצת אחרי רואים שלט קטן מעץ שכתוב לכיוון קסקדה סובמרינבו. מהשלט השביל ברור יחסית, ומסומן מידי פעם בסרטים או שקיות. עקרונית ממשיכים כל הדרך לאורך הנהר כך שהנהר נמצא משמאלכם. יש מספר נקודות עם סכרי בונים או שטחים טיפה פתוחים שלרגע השביל נעלם, צריך רק להמשיך טיפה ולחפש את הסרטים.ישנה רק עליה קצרה טיפה יותר תלולה ממש לפני שמגיעים למפל. ישנם הרבה סכרי בונים בדרך, ובשעות הערב ניתן לפעמים לראות בונים שוחים בבריכות.

השביל מסומן ברמה טובה עד המפל. יש אפשרות להמשיך לעלות אחרי המפל ואם הולכים עוד כשעה וחצי לאורך הנחל מגיעים ללגונה סובמרינו (אם מסתכלים במפה ללגונה הזאת יש צורה של צוללת ולכן השם הזה). השביל מסומן בצורה חלקית ביותר ותלול יותר. אי אפשר לאבד את הדרך כי יש את הנהר אך לא כל השביל צמוד אליו כי הוא תלול לפעמים.

לחצו לפוסט מינואר 2023 על הטרק.

פלייה לרגה

אופציה לאופני הרים (לא מסלול קל באופניים, הרבה עליות וירידות). מסלול לחצי יום כ3-4 שעות הליכה רגלית מתחילת המסלול עצמו או בסביבות 4 שעות באופניים מהעיר. המסלול ברור מאוד. הליכה עצמאית. מצויין לפיקניקים או ליום קליל רגלית.

המסלול הוא המשך קו החוף של אושוויה לכיוון מזרח. באופניים נוסעים על קו החוף לכיוון היציאה הצפונית-מזרחית של העיר (אם מסתכלים על הים אז זה לכיוון שמאל) כשקו החוף מתעקל ימינה ישנה ירידה לדרך עפר לרכבים, יורדים בדרך העפר להמשך קו החוף. ממשיכים עם הדרך עפר עד נקודת חנייה ומשם מתחיל מסלול בתוך יער להולכי רגל\ אופני הרים. המסלול מגיע עד חוות 'טונל' ניתן להיכנס בשער ולראות את החווה. ניתן להמשיך עם המסלול גם לאחר החווה עד החווה הבאה או עד שנמאס.
ניתן לראות מפה של המסלול פה.

דרכי הגעה: להולכי רגל- מונית עד תחילת המסלול הכי מומלץ. ניתן לקחת אוטובוס מקומי עד תחילת דרך העפר אך זה מוסיף הליכה ארוכה יותר. לאופניים- נוסעים מהעיר. ניתן לשכור אופניים מחנות אושוויה אקסטרמו ברחוב סאן מרטין 830.

טרק הכבשים

אחד הטרקים המומלצים והמוכרים באיזור אושוויה. היתרון של הטרק שהוא מתחיל ומסתיים כמעט בתוך העיר. הטרק נמשך כיומיים, וישנה אפשרות לשלב אותו גם עם הטרק ללגונה הקפואה (לגונה דה לוס טמפנוס) שמתחיל באותה נקודת התחלה. בגלל שבשיא הקיץ באושוויה יש המון שעות אור יש אפשרות להספיק לעשות את הטרק גם ביום אחד מאוד ארוך.

הטרק לא מסומן בצורה מספקת ולכן אין סיפור דרך מפורט, במידה ויש תוספות לסיפור הדרך הזה, אשמח לשמוע ולעלות עדכונים.הטרק ברמה בינונית-קשה בעיקר בגלל שאין שביל לאורך חלק מהדרך. ישנם איזורי ביצות, יער וסבך אותם צריך לעבור באופן עצמאי. הקושי לא בהכרח פיזי כמו מנטלי להאמין שאתם עדיין בשביל בכיוון הנכון.

הטרק מתחיל מהשער בסוף שכונת המגורים וויה דה אנדורה (la tranquera de valle de Andorra) משם יש שביל רחב ובוצי הממשיך ישר. השביל שומר על אותו קו גובה פחות או יותר לאורך רוב המסלול של היום הראשון. קצת אחרי תחילת המסלול ישנו פיצול ימינה לשביל שממשיך קרוב לנהר, זה השביל שמוביל ללגונה הקפואה.

נשארים עם השביל שממשיך ישר, בצד שמאל של הנהר. השביל ימשיך לאורך קו ההרים אשר מקיפים את אושוויה כך שתתקדמו לכיוון מערב. בחלק האחורי הזה ישנם המון עצים שנפלו וחוסמים את השביל ואיזורים של ביצה. במשך של כשלוש שעות צריך למצוא את הדרך שלכם להמשיך בכיוון הכללי של להמשיך עם הנהר שאיתו התחלנו (A. Grande במפה) בסופו של דבר מצליחים לזהות שוב את השביל, ומגיעים איתו לפיצול בין שביל ללגונה דל קמיננטה או לקניון דל אובחה. מקום חניה מומלץ ללילה הוא ליד לגונה דל קמיננטה. ישנה עליה בשביל להגיע ללגונה. מומלץ מאוד לעלות לראות גם את לגונה סופריור הקרובה, אליה אפשר לעלות ללא ציוד לאחר שהקמתם את המחנה.

ביום השני יורדים חזרה לפיצול וממנו עולים לפס לכיוון קניון דל אובחה. השביל העולה לא מסומן מספיק, ולפעמים יש איזורים מושלגים. לבחור את השביל בזהירות, בדגש על איזורים לא תלולים כשחוצים את איזורי השלג. כאשר תגיעו לרכס ישנם מספר סימנים של רוג'ומים (תלי אבנים) שיעזרו להתחבר לשביל. לא לרדת דוך למטה, אלא לחפש את השביל על קו הרכס, לרוב הוא יהיה מצד שמאל יחסית לאיפה שעליתם. עם השביל זה רק ירידה עד שמתחברים לכביש שמחבר בין אושוויה לפארק הלאומי.

דרכי הגעה: לתחילת המסלול מומלץ לקחת רמיס (סוג של מונית) עד השער ממנו מתחילים. ניתן גם לקחת אוטובוס מקומי עד תחילת שכונת אנדורה ולעלות רגלית/טרמפים כ3-5 ק"מ נוספים. חזרה לעיר - ניתן להמשיך ברגל עד לעיר, לנסות לתפוס/להתקשר למונית או לתפוס טרמפים.

הערות: ניתן להשכיר אוהלים בחנות וינד פלאיי ברחוב 25de mayo 155. שקי שינה ניתן להשכיר שם וגם בחנות ג'מפינג ברחוב 9 בחוליו. חשוב לצאת לטרק עם מפה טופוגרפית! ניתן לקנות מפה טופוגרפית בכל אחת מחניות המזכרות לאורך רחוב סן מרטין. להרשם בטוריסט אינפורמשיין שיצאתם לטרק. ישנם שועלים לפעמים באיזורי קמפינג, הם לא מסוכנים אבל הם עלולים לנסות לגנוב אוכל. לא משאירים אוכל בתוך האוהל (גם לא בתוך התיק בתוך האוהל) עדיף לתלות את כל האוכל בשקית על עץ. אחרת יקרעו לכם את האוהל יהיה קר בלילה. מומלץ להביא גרביים נוספות ושקיות סופר, במקרה והנעליים נרטבות וקר, מחליפים גרביים, שמים שקית ניילון ועליה עוד גרב- זה ישמור על הרגל חמה ויבשה. תדאגו להודיע למישהו מתי יצאתם ומתי אתם אמורים לחזור. תשמרו על עצמכם. אם משהו מרגיש לכם באמת לא נכון או מסוכן עדיף להסתובב ולחזור בדרך שממנה הגעתם.

לחצו לפוסט מינואר 2023 על הטרק.

פאסו וסיירה ולדיביאסו (טרק האבירים)

פאסו ולדיביאסו - סיפור דרך

תנאי הדרך קשים וכוללים שלג, בוץ, ביצות, סבך, עצים נפולים, יערות שרופים, נהרות, שיפועים חדים, רוחות חזקות ועוד דברים מקשים.

יום א' - שמונה שעות הליכה - יוצאים מאושוויה ברכב בכיוון מזרח על כביש 3 שמקביל לריו אזמרלדה. עוצרים בצד הדרך ליד שני שלטי peligroso צהובים שמסמנים שמתחת לכביש עובר צינור גז. במקום מתחילים לרדת מהכביש צפונה בשביל ג'יפים רחב. טופוגרפית הולכים צפון מערב חוצים שני נחלים גדולים שיורדים לתוך ריו בבאן. בתכלס עוברים בכמה ביצות ובתוך חורשות עם עצים נפולים עד שמגיעים לפתח של הערוץ של ריו בבאן. ממשיכים צפונה בתוך הערוץ בתוך הביצה והקרקע הספוגית. ברגע שעוברים את הביצה ומגיעים לעצים, חשוב לעבור לצד המערבי של הנחל. ממשיכים בערוץ כמעט עד סופו ולא מתפתים לעלות מערבה לפני הזמן. יש המון כיפות סמויות וקל מאוד להתבלבל. את הפיצול ערוצים בו נכנסים מערבה נמצא בסוף הערוץ שנע צפונה. מטפסים לאוכף צפון מערב והולכים בדרך מישורית עד לאוכפי בבאן. את האוכף הראשון שמגיעים אליו עולים מדרום באיגוף שמאלי. אחרי העלייה לאוכף יורדים על הצד הצפוני של הרכס לכיוון האוכף השני אשר נמצא צפונית מערבית. במפה שני האוכפים מסומנים באותו שם. לאחר העלייה לאוכף השני ניתן לראות לגונה קטנה מדרום, האוכף מסומן ברוג'ום וגרפיטי איקס. יורדים מהאוכף צפון מערב בעיקבות הרוג'ומים והנחל הלבן עד ליער שנמצא מערבית לנחל. ליד היער ניתן למצוא מקום לישון בו.

יום ב' - שמונה שעות - יורדים בנחל צפון מערב בעקבות הנחל בצידו הדרומי. כאשר נמצאים מצפון ללגונה לולה חוצים את הנחל לצידו הצפוני וממשיכים כך עד לכתף בסוף הערוץ. כאשר מגיעים לכתף עולים עליו בכיוון צפון וממשיכים לרדת בריו טורטיו לכיוון צפון. מה שמאוד ברור לעין בנחל , זה היער השרוף. יורדים ממזרח לנחל שבמהלך הדרך נגלית לגונה קטנה ממזרח. ממשיכים בדרך שבין הנחל ללגונה בכיוון צפון. קצת אחרי הלגונה חוצים את הנחל לכיוון מערב ונצמדים לרכב שממערב. מקיפים את הרכס עד שבמהלך הדרך נגלה אלינו לגונה לה יגואה ממערב. מהלגונה פונים דרומה ונכנסים לתוך הערוץ שמוביל ללגונה מאריפוסה. הערוץ מאוד מיוער עד שמגיעים ללגונה הראשונה. בסופה יש מקום טוב לעשות בו את הלילה על פינת הלגונה.

יום ג' - עשר שעות - מתחילים לעלות דרומה בסבך של העצים עד הלגונה השניה ממקום הלינה. תוך כדי ההליכה חוצים את הנחל ממזרח למערב וחוזר חלילה. לפני הלגונה בצמוד לאוכף נמצא מפל מדהים! שווה לעצור להתפעל ממנו ומהנוף שנשקף ממנו, מטורף. ממשיכים לעלות דרומה מהצד המזרחי של הלגונה בטיפוס חד כלפיי מעלה. מגיעים לעוד לגונה וגם אותה עוקפים ממזרח. כדי לעקוף את לגונב מאריפוסה חייבים לעלות מזרחה בעלייה חדה מאוד. ממשיכים על הרכס בשני שליש גובה ועוקפים את הלגונה הבאה מדרום מאותו צד, עד שמגיעים לאוכף "סינקו לגונס". מהאוכף יורדים דרומה בעקבות הרוג'ומים עד לגונה ואלדיויאסו. את הלגונה עוקפים מהצד המזרחי ומתחילים לרדת דרומה לכיוון נחל אוליביה. נצמדים לצד המזרחי של הנחל ומגיעים עד לסלע ענק שמוצב קרוב לפיצול הערוצים. מהסלע מתחילים ללכת דרום מזרח עם ריו אוליביה. כל הדרך משתדלים ללכת על קרחות ואדמה ספוגית בצידו הצפוני של הנחל. אחרי הפיצול ערוצים המרובע ניתן למצוא המון מקומות לעשות בהם את הלילה.

יום ד' - שש שעות - נצמדים לצידו הצפוני של הנחל והולכים ביערות, ביצות והרבה אדמה ספוגית. בדרך עוברים לגונה מדרום שלא ראינו, הכל נראה ביצה. בפיצול ערוצים המרובע מתחילים לחפש מקום לחצות לצד הררומי של הריו אוליביה. הדבר עלול להיות בעייתי כי המים עמוקים ואין הרבה הזדמנויות. אנחנו חצינו על שכר בונים. ברגע שחוצים לצד הדרומי של הנחל ממשיכים באותה המגמה הדרום מזרחית בתוך העמק היפיפה. באיזור לגונה איריס תוואי השטח נהייה קשה להליכה. הרבה בוץ ועצים נפולים. נושכים שפתיים עד שלבסוף מתחברים ליער שבתוכו יש שביל מאוד טוב. השביל לא ברור בהתחלה אבל אם ממשיכים איתו עד הסוף מגיעים לכביש מהר מאוד יחסית לקצב ההליכה של הטראק. השביל הופך מתישהו לשביל ג'יפים ובדרך עוברים בשער בקר, שדות מרעה ולבסוף מבנים שצמודים לכביש.

אומגות וגשרים תלויים (קאנופי)

האומגות נמצאות בבסיס העליה למסלול לתצפית קרחון מרטיאל. ישנם שני מסלולים אפשריים: ארוך- הכולל תשעה אומגות ושני גשרים תלויים. קצר- הכולל שבעה אומגות.הקאנופי יוצא מהמבנה ממש ליד החניה מצד שמאל. מתחילים את המסלולים בעליה קצרה של כעשר דקות ביער עד לפלטפורמה הראשונה. מהנקודה הזאת לא תדרכו על הקרקע עד הסיום. כל האומגות מתבצעות בין העצים ביער ובחלקן יש נוף מדהים! המדריכים תמיד מאבטחים אותנו לעץ, ואז לאומגה כך שבשום שלב אין סכנה ליפול. המהירות של האומגות נשלטת אך ורק על ידיכם! אתם לא מחוברים לשום דבר חוץ מאשר לכבל של האומגה. לכל אחד יש כפפות ופיסת בד/עור מיוחדת שמשמשת כמעצור והאטה. חשוב מאוד להישמע להוראות המדריכים וכן להאט לפני ההגעה לעץ אחרת תיכנסו בו וזה לא כיף ומסוכן. האומגות באורכים שונים, מתחילים בקצרות יותר בשביל להתרגל, האומגות האחרונות ארוכות ומהירות יותר. במסלול הארוך יש שני גשרים תלויים וזה מה שמייחד אותו. הגשרים הם ממש חוויה! הראשון די פשוט וקל לעבור, אבל השני כבר יותר מאתגר. המסלול הארוך הוא כשעה והמסלול הקצר כחצי שעה. הקאנופי פתוח בעונה החל מדצמבר (כשאין גשם ספציפית בשעה שיוצאים) מעשר בבוקר ויציאה אחרונה ב5 בערב.