סיפור דרך - סן אנדרס, גן עדן בקאריבים - מאת באבוס

אז החלטנו לקחת את הדיל לסן אנדרס, אכן קשה לעזוב את קרטחנה לא משנה מה יגידו לך ואיזה גן עדן טרופי עם דקלים וקוקוסים יבטיחו לך עדין קשה לארוז וללכת... לקחנו את הפקלאות ונסענו לשדה התעופה של קרטחנה, שם כבר המשטרה/צבא עשו לנו בידוק כאילו מי ישמע מה יש לייצא מקולומביה:) ,אחרי טיסה קצרצרה של שעה וקצת נחתנו בשדה תעופה שכונתי מעט עם מסלול מעט משובש וקופצני אך מה זה משנה שברקע של השדה ומסביבו מקיפים דקלים מתנפנפים.

אחרי שסיימנו את כל התהליך לקחנו את המוצ’ילות ויצאנו החוצה, שם כבר חיכתה לנו בחורה נחמדה עם שלט שמראה את הלוגו של החברה שאותה רכשנו בדיל.

חוף בתולי אחרי אזור סן לואיס

טוב אז מה זה הדיל אתם שואלים? הדיל הוא טיסה הלוך ושוב לאי סן אנדרס +הסעות למלון 5 כוכבים שם הכל כלול (אל תדאגו יפורט בהמשך).  טוב אז בחזרה לשדה תעופה, הבחורה מהסוכנות הכניסה אותנו ל-2 מוניות  ביואיק אמרקיאיות (שנת 72 בלחץ) שזה מתברר המכוניות הנפוצות בסן אנדרס. משם עוד 25 דקות נסיעה שבהם היינו קצת המומים, קצת הרבה הרבה אפילו... סן אנדרס התגלה כמקום מדהים ביופיו, ממש כמו מהגלויות : חופים מדהימים, מים בצבע תכלת, דקלים שגדלים בכל מקום  שרק אפשר, ספינות טרופות באופק, וכל מיני איים יפים וקטנים (כמובן מלאים בדקלים) ומזג אויר נפלא  שמים כחולים, עננים ענקיים שלא מסתירים את השמש, בריזה מלטפת וחם אבל ממש חם.

המונית עצרה באזור הנקרא סן לואיס מול מלון קאמרונס שהוא החתיכה ה"עירונית" האחרונה,ממנו והלאה יש רק טבע וכפר הזוי. אז כמו ישראלים טובים נכנסו למלון וישר תקפנו את מחלק המשקאות בלובי, בחור קולמביאני שמחלק מעין שייק תות אלכוהולי לאורחי המלון שרק הגיעו. אחרי שתפרנו לו חצי מגש עשינו צ’ק אין וסיבוב מלון התחלנו להבין באיזה גן עדן נחתנו! 3 בריכות, בר אלכוהול שפתוח תמיד, חדר אוכל פתוח וגדול שבו ממתינות לנו 3 ארוחות ביום וזה לא כולל את ה"סנאק בר" שפתוח כל היום ושם אפשר לדחוף עוד המבורגר או איזה משהו מוקפץ אחרי האוכל(או סתם להכין קפה). גם סיגריות יש חופשי אבל אל תצפו לאיזה מלברו לייט, מדובר באיזה סיגריה קולומביאנית  חונקת, אבל בחינם אז נחנקים...

קיבלנו חדר יפהפה מול הבריכה וליד החדר אוכל, אחרי מקלחת מהירה הגענו לאכול ומסתבר שאיחרנו והתחילו לקפל, כן הנה אנחנו מוצאים את עצמנו רעבים במלון של הכל כולל הכל. חשבנו לרגע על הענין ולא היה נראה לנו כל הסיפור, אחרי שהמלצר עיצבן אותנו נכנסו למטבח ואחרי שיחה עם השף המדופלם של המלון ישבנו וסעדנו לבדנו כמו גדולים. למחרת יצאנו החוצה ואז הבנו מה זה ים קאריבי, עם כל הכבוד לקרטחנה ויש ממש אבל ממש הרבה כבוד, החופים בה ובכל האזור שלה לא דומים או אפילו מזכירים את רמות היופי  של סן אנדרס. איזה צבעים למים ! כל סוגי הכחול מבהיר ועד כהה! טורקיז עד תכלת! ללא ספק הים הכי יפה שראינו בחיים. וכל זה רק 2 מטר מהמלון, אגב מלון - שוב נזכרתי  באוכל ויש לציין ארוחת הבוקר הייתה מצויינת ומגוונת מאד, חביתות, ירקות, בשרים, לחמים, קרפים עם שוקולד, קוראסונים  ועוד...

אחרי יום שלם של רביצה בים שזה מתברר 90% ממה שעושים בסן אנדרס, חיפשנו בילוי ללילה, וזה המקום לציין שבסן אנדרס אין כמעט חיי לילה, הכל מתרכז במלונות. לאחר ששמעתי כבר מהישראלים שהיו קודם שכל מי שלוקח את הדיל יכול  לאכול בכל המלונות של אותה הרשת בסן אנדרס החלטתי לעשות בירור והבנתי איך הסיפור עובד, אז לא בדיוק מדובר בבית זונות  ואי אפשר להכנס לכל מלון ולאכול חופשי אלא צריך להרשם כל יום בבוקר לארוחת הערב(בלבד) במלון שתרצו, הקטע הטוב הוא שלכל מלון יש מעין מסעדה עם התמחות מסויימת.

נרשמנו למסעדה היפנית במלון שלנו ואכן האוכל היה ברמה גבוה.

למחרת החלטנו להזיז את התחת לכיוון ה"עיר" ושם לקחנו שייט אל האי ג’וני קיי ששמענו שהוא אי קטנטן ויפהפה מול סן אנדרס, קניתי שנורקל לפני השייט מה שהתברר כהחלטה טובה כי להשכיר שנורקל בג’וני קיי עולה יותר מלקנות אחד בסן אנדרס. אחרי שייט של 10 דקות במים בצבעי כחול חדשים שעוד לא ראינו הגענו לאי, תאמת דבר כזה עוד לא ראיתי בחיים, מדובר באי ממש קטן (ב-2 דקות ריצה אפשר להקיף אותו) במרכזו יש מלא דקלים ומתחתם בסטות של אלכוהול,מוזיקת רגאיי בפול ווליום, דגל של בוב מרלי מתנוסס  ומלא ראסטה-מאנים מקומיים רוקדים ונהנים. לפני שניגשנו לאלכוהול קפצנו למים לשנירקול, דבר חובה לעשות  בסן אנדרס ובייחוד בג’וני קיי!

לאחר מפגש עם דגים בכל הצבעים  ועוד מספר חיות ים מוזרות  עלינו לשתות עם הח’ברה של בוב מרלי. בערב חיכנו להופעה  שאמורה להיות במלון לא לפני שאכלנו במלון אחר ברבקיו, הגענו להופעה וכמובן מדובר בהופעת רגאיי...אחד מהח’ברה שלנו היה דומה  לזמר קולומביאני מפורסם וזה העניק לנו את הכבוד(המוזר) לעלות ולהציג את להקת הרגאיי. 3 בלילה שוב חוזרים לחדר אחרי אלכוהול ורגאיי...

למחרת  קמנו מטושטשים מהאלכוהול והחלטנו לנצל את היום וחצי האחרונים בלהשכיר קטנועים ולראות את כל האי, הגענו לטיילת ושם כבר לא חסר קטנועים או אופנועים להשכרה כי זה הכלי הכי נפוץ באי, לא פעם ראינו משפחה של אבא אמא וילדים על אופנוע אחד...

אחרי שנתנו לקולומביאני את מבוקשו(כסף) חצאנו לחרוש את כל פינות האי, ואכן הבנו רק אז כמה חבל שלא השכרנו קטנועים מהתחלה, פשוט אי אדיר, כל כך הרבה פינות יפות ,חופים נסתרים ומקומות קסומים שמתחבאים להם מהתיירים  שבאי. חזרנו משם בטיסה למדג’ין וזה הפלוס האחרון בדיל הזה, הטיסה מסן אנדרס חזרה יכולה להיות  לעוד יעדים בקולומביה בלי תוספת מחיר.

מסקנות:

אי אפשר להתחיל דיאטה בסן אנדרס.

אי אפשר לא לתפוס צבע בסן אנדרס.

ואי אפשר שלא  להגיד: "זה המקום היפה ביותר שראיתי!"

תהנו!