לימה - מה לעשות, טרקים, אטרקציות ושווקים
עיר הבירה של פרו נחשבת למוקד מרכזי בכל טיול בדרום אמריקה ובפרו בפרט. בעמוד הראשי של פרו תוכלו לראות את המפה ואת המסלולים המוצעים - קצרים וארוכים - כאשר כולם עוברים בעיר הבירה המשמשת ככוכב המקשר בין ערי המדינה וכן שער חיצוני למגיעים בטיסה. מרבית הישראלים נתקעים בעיר כ 3-4 ימים כאשר עם השנים יש עליה חדה ברמת "ההתקעות" בעיר עד שבועות וזה נובע ממה שיש לעיר להציע.
מה יש לעשות
חיי לילה סוערים, מועדונים מהגדולים ביבשת, פעילות גם באמצע השבוע, שפע של בארים מושקעים, מסיבות טבע, בתי קזינו, מסעדות הכוללות שפים בעלי כוכבי מישלן
ארכיאולוגיה בדמות העיר העתיקה, פרימדית המשחקים בשכונת מירה פלורס, העיר האבודה פאצאקאמק ומספר מוזיאונים גדול במיוחד
אטרקציות כגון דאייה, ספורט ימי, טיולי יום קרובים, פארק המזרקות ומופעים של אומנים מחו"ל
שווקים עצומי מימדים : גמארה - שוק הבדים והבגדים הגדול ביבשת, השוק הכחול, השוק הסגול, שוק הגנבים
טרקים - עד כמה שזה מפתיע יש טיולים טרקים מסביב ללימה כגון יער הסלעים, רופאק גן עדן שבעננים ועוד
איפה ?
בדקו במוציקארד פרו את כל האטרקציות והטרקים שיש בעיר
היסטוריה (למי שבאמת רוצה לדעת)
לימה היא עיר הבירה של פרו וכן העיר הגדולה ביותר במדינה זו. העיר ממוקמת על חופו של האוקיינוס השקט ומשתרעת על פני העמקים בהם זורמים הנהרות צ'ייון (Chillón), רימק (Rímac) ו-לורין (Lurín) ומהווה מטרופולין רציף עם עיר הנמל קייאו .(Callaoלימה היא כרך סואן על חוף האוקיינוס השקט מלא באטרקציות. כדאי לבלות בה כמה ימים ולהתרשם משילוב מרתק של היסטוריה, מוזיאונים מרשימים וקתדרלות עם חיי לילה עשירים וגישה אל התרבות הפרואנית העשירה, קניות ואוכל. לצד שכונות העוני יש בה פאר מימי הכיבוש הקולוניאליסטי ופסיפס אנושי מעניין, אפילו ארגון אונסק"ו הכריז שלימה היא אתר מורשת.
על אף שההיסטוריה של העיר לימה ראשיתה בייסוד העיר הספרדית בשנת ,1535 הרי שבעמקים רימאק, צ'ייון 
ולורין התגוררו מספר קבוצות אמרינדיאניות. שרידי כלים מלמדים כי אלו הקימו מספר מרכזים טקסיים שרבים מהם נשמרו עד לימינו בכל רחבי העיר, דבר המעיד על תפוצתם הרחבה של המרכזים האמורים. כבר בתקופה זו ניתן להבחין בעליית השפעתה של תרבות צ'אווין, שמרכזה היה צפונה משם.
העיר לימה נוסדה בידי הקונקיסטדור פרנסיסקו פיסארו ב-בינואר 1535 בשם: "עיר המלכים של פרו האצילה מאוד, נכבדה מאוד ונאמנה מאוד ובמפותהראשונות של פרו ניתן לראות את שמה הרשמי, "עיר המלכים", מופיעה לצד השם "לימה". העיר הפכה למרכז החשוב ביותר של האימפריה הספרדית באמריקה הדרומית שנקראה .מלכות המשנה של קסטיליה החדשה. בשנת 1537 העניק קרלוס החמישי לעיר את שלט האצולה שלה.
במהלך התקופה הקולוניאלית פקדו את העיר מספר רעידות אדמה. הראשונה שבהן התחוללה בשנת 1582ואחריה התרחשו לא מעט נוספות עד האחרונה בשנת 1743. רעידות אדמה אלה הסבו נזקים רבים לעיר שבכל פעם שיקמו אותה מחדש, על אף המתיחות בין הסיעות השונות שעיכבו את התפתחות הבנייה והכלכלה.
בראשית,המאה ה-19 בשעה בה ערים רבות אחרות ברחבי אמריקה הספרדית פרקו את עול האימפריה, נשארה לימה נאמנה לכתר הספרדי והייתה למעוז המלוכנים בדרום אמריקה עד לכניסת צבאו של חוסה דה סן מרטין לעיר ביולי .1821
עם כניסתו ללימה, הכריז סן מרטין על עצמאותה של פרו, וקבע את העיר כבירתהשל האומה החדשה. משום כך הפכה העיר לבסיס הכוחות המתנגדים לספרד ומקום מושבו של הקונגרס המכונן, שהחליט בשנת 1822 שפרו תהייה רפובליקה. שנותיה הראשונות של הרפובליקה התאפיינו במאבקים חוזרים ונשנים בין מפקדי צבא שביקשו לאחוז בכס השלטון, ועל כן התחוללו עימותים והתנגשויות אלימות ברחובות העיר.
במהלך מלחמת האוקיינוס השקט ב-1881 נכבשה העיר בידי צבא צ'ילה, במהלך שלוש שנות הכיבוש נגרמו לעיר נזקים כבדים. הנרטיב הפרואני של שנות הכיבוש גורס כי הצ'יליאנים בזזו את העיר ונטלו איתם יצירות אמנות וחפצים משנות היות העיר בירת מלכות המשנה.
כיום העיר מכילה אוכלוסייה רבגונית, שאחוזים גבוהים ממנה חיים בתת-תנאים מחפירים במשכנות העוני. החברה בלימה סובלת מכל התופעות הנלוות למצב הזה - אלימות, שוד, זנות וכדומה. בכל זאת, סיור בעיר בשעות היום אינו מהווה כל בעיה. בערב כדאי לברר היטב באילו מן השכונות לא כדאי להסתובב, ובכל מקרה לשמור על עירנות רבה. בלימה בפרט ובפרו בכלל ישנה משטרת תיירות מסודרת מאוד, ותיירים שנזקקים לשרותיה מגלים כי השרות אדיב ורוב השוטרים דוברי אנגלית.
